סנדרום העין היבשה

סנדרום העין היבשה
ד“ר אורי מרמור רופא עיניים בכיר, קופת חולים מכבי, אסותא אופטיק, מכון להסרת משקפיים


עיניים בריאות עטופות בשכבה של נוזל שחייב לכסות בקביעות את הקרנית. שכבה זו חייבת להישאר יציבה על גבי הקרנית בין מצמוץ למצמוץ. בכך היא מבטיחה עיניים רגועות וראייה נוחה.
שכבת הדמעות מגנה ומלחלחת את העין וכמו כן, היא מורידה את הסיכון לדלקות. כל מצמוץ משמש לנקוי הקרנית. כאשר העיניים מגורות מאבק או מעשן, דמעת יתר עוזרת לשטיפה ולהוצאה של גופים זרים קטנים.
ירידה בייצור הדמעות גורמת לכך ששכבת הדמעות תישבר בין מצמוץ למשנהו, עובדה שגורמת לגירוי בעיניים ולירידה בראייה. גם שינוי של מרכיבי הדמעות גורם לעין יבשה.
עיניים יבשות הן הסיבה השכיחה ביותר להרגשת אי נוחות בעיניים אחרי גיל 40. בעיה זו היא בדרך כלל כרונית.
הסיפטומים המאפיינים עין יבשה הם:
1. תחושת עקצוץ ושריפה בעיניים
2. תחושת גוף זר בעין
3. הפרשה מוקוזית מהעיניים, במיוחד בשעות הבוקר, אחרי שנת הלילה
4. גירוי יתר של העין בחשיפה לרוח או לעשן
5. עייפות בעיניים לאחר קריאה קצרה
6. רגישות לאור
7. קושי בהרכבת עדשות מגע
8. טשטוש ראייה, במיוחד לאחר צפיה ממושכת בטלוויזיה או לאחר עבודה מול מחשב
הדמעות הן למעשה תערובת של מים, שומנים, חלבונים, אלקטרוליטים וחומרים אנטי בקטריאליים.
כל הפרעה בייצור של אחד הרכיבים גורם לעין יבשה. אין אנו בוחנים את הדמעות רק בכמותן, אלא גם באיכותן.
השכבה השומנית של הדמעות מיוצרת על ידי בלוטות הנמצאות בשולי העפעף. שכבה זו של שומן מחליקה את פני הקרנית, ומונעת התנדפות של השכבה המימית האמצעית. כאשר שכבה זו נפגעת, קיימת התנדפות מהירה של הדמעות המימיות, והקרנית מתייבשת.
בלוטות אלה נפגעות במיוחד בבלפריטיס (דלקת כרונית של הבלוטות המפרישות את שכבת השומן) וכן בבעיות עוריות אחרות.
השכבה האמצעית, שכבת המים, מהווה 90 אחוז מנפח הדמעות. שכבה זו נוצרת מהפרשה של בלוטת הדמעות שנמצאת בקצה הטמפורלי העליון של העפעף.
השכבה הפנימית, החלבונית, מאפשרת פיזור אחיד של הדמעות מעל גבי הקרנית.


ירידה בייצור הדמעות

יצירת הדמעות פוחתת עם הגיל. כאשר הייצור מופחת העיניים מגורות ויבשות.
אמנם שני המינים נפגעים מהתהליך, אולם בין הנשים תופעה זו שכיחה יותר, במיוחד אחרי גיל הבלות. זאת תופעה הנובעת משינויים הורמונליים.
נוסף על כך: נזק לבלוטת הדמעות בשל דלקת או הקרנות גורם להפחתת הייצור.


תופעת העין היבשה קשורה גם למחלות סיסטמיות רבות

1. לופוס, הן סיסטמי והן מקומי, בשל אינפילטרציה של בלוטת הדמעות
2. פמפיגואיד, בדרך כלל בשלבים המאוחרים של המחלה
3. סיוגרן סינדרום. מידת היובש יכולה לתת אינדיקציה לחומרת המחלה
4. סינדרום סיטבן ג’ונסון
5. סקלרודרמיה
6. פריאטריטיס נודוזה, בשלבים המאוחרים של המחלה
7. סוכרת
8. ארתריטיס
9. יטרוגני - לאחר ביצוע ניתוחי לייזר לתיקון הראייה (תופעה החולפת בדכך כלל לאחר מספר חודשים)


תת-פעילות של העפעפיים

מצמוץ תקין מתרחש כ-13 פעם בדקה. המצמוץ מפזר את שכבת הדמעות מעל גבי הקרנית. כל הפרעה בפעילות המצמוץ גורמת ליובש בעיניים.
בעיות ניווניות של העפעפיים, כמו אנטרופיון או אקטרופיון האופייניים לגיל השלישי, גורמות ליובש בעיניים.


תרופות הגורמות ליובש

1. משתנים
2. אנטיהיסטמינים
3. כדורי שינה
4. גלולות נגד היריון
5. תרופות פסיכיאטריות
6. טיפול נגד אקנה


סיבות נוספות ליובש בעיניים
יובש בעיניים יכול להחמיר בחשיפה לתנאים שיש להם השפעה מייבשת, כמו שמש, רוח, גובה, מזג אוויר יבש וכן שהייה ארוכה במטוס.
יש מקרים שהיובש הוא למעשה תגובה אלרגית לטיפות או למשחת עיניים.


אבחון עין יבשה

רופא העיניים שניגש לאבחון עין יבשה צריך לבדוק שני פרמטרים עיקריים:
כמות הדמעות ואיכות הדמעות.
את הכמות בודקים בעזרת תבחין ע“ש שירמר, את איכות הדמעות בודקים על ידי צביעת הקרנית ומדידת זמן הישארות הצבע לפני שנשברת שכבת הדמעות.


טיפול

יש לאבחן את סיבת היובש כדי לנסות להתמודד עם הסיבה ולא עם התוצאה.
אם מדובר בשינוי אנטומי של העפעף יש לשקול כירורגיה.
בבלפריטיס יש לטפל בבעיה הכרונית שבעטיה נגרם היובש, ולא רק ביובש עצמו.
הוספת דמעות מלאכותיות לסוגיהן השונים: טיפות, ג’ל ומשחות, תלוי בחומרת היובש.
קיימת אפשרות נוספת לתוספת דמעות והיא שמירה ארוכה יותר של הדמעות שקיימות.
תוצאה זו מושגת על ידי חסימה של פתח ניקוז הדמעות שנמצא בצד הנזלי של העפעף העליון והתחתון. פעולה זאת יכולה להיות מבוצעת על ידי פלג מסיליקון או חסימה מוחלטת על ידי צריבה של פתח הניקוז.
במקרים קשים של יובש קיימת גם אפשרות להתאמת ע”מ מיוחדות.
כיום מתבצע בישראל מחקר הבוחן השפעת תרופות מסוימות הנלקחות פומית, על יובש בעיניים.


מניעה

1. הימנעות מחשיפה ישירה לעיניים של אוויר יבש וחם
2. הרכבת משקפיים בחשיפה לרוחות
3. שמירה על לחות שבין 30 ל-50 אחוז בסביבת המגורים והעבודה
4. הימנעות משפשוף העיניים
5. נקיטת אמצעים מונעים, שימוש בטיפות לפני טיסות או חשיפה למזג אוויר קיצוני
6. יש לזכור כי בשעת עבודה ממושכת מול מחשב או צפייה בטלוויזיה מספר המצמוצים פוחת באופן מובהק, ולכן יש להיות מודעים לכך ולמצמץ באופן רצוני


                                                                                                                                 References

1. Kansski. Clinical Ophthalmology Forth Edition 1999;78-82
2.  Thomas d Duan. Dry eye management. Clinical Ophthalmology 2004;(4):14:7-9



LeftSide