בהמשך למסורת ששקדו עליה פרופ‘ בלומנטל ז“ל ופרופ‘ אסיה יל“א, אספנו גם השנה את הנתונים לגבי ניתוחי קטרקט בישראל של שנת 2007, והצגנו את התוצאות בכנס המיקרוכירורגי של העין שהתקיים בינואר באילת.
ההיענות לשאלונים שהפצנו בין בתי החולים והמרכזים הפרטיים הייתה מצוינת גם השנה וראויה לכל שבח. תודה מיוחדת לכל מי שעמל ועזר.
מתוך 24 בתי חולים ציבוריים קיבלנו תשובות מלאות לשאלון מ-23 בתי חולים, ותשובות חלקיות - מבית חולים אחד. מתוך 14 המרכזים האמבולטוריים קיבלנו תשובות מלאות לשאלון
מ-7 מרכזים, ותשובות חלקיות - משבעת המרכזים הנותרים.
כמות ניתוחים
בשנת 2007 (מדצמבר 2006 עד דצמבר 2007) בוצעו בישראל 46,608 ניתוחי קטרקט - עלייה קלה של כ-3,500 ניתוחים לעומת שנת 2006 (גרף 1). לראשונה בוצעו מעט יותר ניתוחים במרכזים האמבולטוריים לעומת בתי החולים הציבוריים
(52.8% לעומת 47.8%). מרבית הניתוחים, כ-94%, בוצעו בשיטת ה-PHACO, ושאר הניתוחים בוצעו בשיטה ידנית (גרף 2).
עדשות
מידע לגבי סוגי העדשות שהושתלו התקבל לגבי 36,223 עדשות. מתוך העדשות המתקפלות גם השנה היו העדשות המושתלות בשכיחות הגבוהה ביותר העדשות ההידרופיליות האקריליות -
כ-2/3 מכלל העדשות המתקפלות.
הרדמה
ההרדמה הנפוצה ביותר הייתה הרדמה טופיקלית - 71%,
וב-4% נוספים משולבת הרדמה טופיקלית בסוג הרדמה נוספת (דיאגרמה 1).

אנדופתלמיטיס
אנדופתלמיטיס הוא עדיין סיבוך נדיר אך קשה ביותר של ניתוחי יירוד. הנחת היסוד שלנו היא שישראל היא מערכת סגורה, דהיינו - אנו מניחים שכל מקרי האנדופתלמיטיס שנצפים בארץ נותחו בישראל, שהו בארץ כשהזיהום התפתח, וטופלו באחד מבתי החולים הציבוריים. מספר מקרי האנדופתלמיטיס שדווחו לנו השנה עמד על 42, מתוכם רק ב-24 (57%) בוצעה ויטרקטומיה או נלקחה ביופסיה, וב-14 (58%) מהם זוהה גורם מזהם.
לפי נתונים אלו שכיחות האנדופתלמיטיס היא 0.09% מכלל ניתוחי הקטרקט המתבצעים בארץ או 1 ל-1,100 ניתוחים. אחוז זה מהווה ירידה קלה בשכיחות האנדופתלמיטיס מנתוני השנה שעברה, ומצטרף למגמת הירידה בשכיחות האנדופתלמיטיס שנצפתה במהלך השנים האחרונות (2006 - 0.11%, 2005 - 0.12%, 2004 - 0.13%, 2003 - 0.16%).
תוצאות חדות הראייה של החולים שפיתחו אנדופתלמיטיס השנה היו דומות לתוצאות שדווחו ב-2006 ופחות טובות מהתוצאות שדווחו ב-2005 לפני התחלת השימוש השגרתי בהזרקה של צפרוקסים (זינצף) ללשכה הקדמית בתום הניתוח. רק 4% מהחולים השנה הגיעו לחדות ראייה שהייתה שווה ל-6/12 או טובה מכך, ואילו ל-38% מהם חדות הראייה הסופית הייתה שווה ל-6/120 או גרועה מכך (דיאגרמה 2 וגרף 3).


אנטיביוטיקה פרופילקטית
השימוש באנטיביוטיקה פרופילקטית לפני הניתוח עמד על
כ-37%, והשימוש בזריקת זינצף ללשכה הקדמית בתום הניתוח המשיך לעלות, והגיע כמעט ל-90%.
TASS
איסוף נתונים לגבי TASS הוא בעייתי בשל המגוון הקליני הנרחב של הסינדרום והעובדה שלא קיים עדיין קוד ייעודי לסינדרום. למרות זאת, דווחנו על 242 מקרי TASS. חדות הראייה הסופית של רוב החולים הייתה טובה, 84% השיגו חדות ראייה שווה
ל-6/12 או טובה יותר מכך, אולם עדיין 3% סיימו עם חדות ראייה שווה ל-6/120 או גרועה מכך.
ניתן לסכם כי הסיכוי לחדות ראייה 6/120 או גרועה יותר עקב זיהום או דלקת הוא כ-1 ל 3,100 ניתוחים (דיאגרמה 3).
אנו רוצים להודות שוב לצביה וולקן שעמלה על ריכוז הנתונים ולכל מי ששיתף פעולה באיסוף ובשליחה של הנתונים.
תודה!