מיץ עשב חיטה וטיפול אונקולוגי תומך

מיץ עשב חיטה וטיפול אונקולוגי תומך
ערן בן-אריה ד"ר גיל בר סלע - 1היחידה לרפואה משלימה ומסורתית, המחלקה לרפואת המשפחה, חיפה; התוכנית לרפואה משולבת באונקולוגיה; מרכז רפואי לין, מחוז חיפה והגליל המערבי, שירותי בריאות כללית; יו"ר החברה הישראלית לרפואה משלימה בהסתדרות הרפואית בישראל 2המחלקה האונקולוגית, מרכז רפואי רמב"ם, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון, חיפה Wheat Grass Juice May Improve Hematological Toxicity Related to Chemotherapy in Breast Cancer Patients: A Pilot Study Bar-Sela G, Tsalic M, Fried G, et al. Nutr Cancer 2007;58(1):43-48


בשנים האחרונות אנו עדים לשימוש הולך וגובר בקרב מטופלים במרפאה בשיטות טיפול בתזונה ובתוספי תזונה למחלות שונות או לקידום של בריאות כללית. על פי רוב אין בידינו ידע מספק לגבי הבטיחות והיעילות של טיפולים אלה, והדיאלוג עם המטופל מתמצה באמפתיה או בהסתייגות שאינם מגובים, לרוב, במחקר מדעי. החשש מפני בטיחות השימוש בצמחים ובתוספי תזונה מקבל משנה תוקף בטיפול בחולים עם סרטן, במיוחד בזמן הטיפול הכימותרפי. בטיחות השימוש בתכשיר במצבים אלה מתייחסת הן לתופעות לוואי אפשריות ובמיוחד בחשש מאינטראקציות בין הצמח או התוסף ובין הכימותרפיה.
ד"ר בר סלע ועמיתיו מהמחלקה האונקולוגית במרכז הרפואי רמב"ם ערכו מחקר חלוץ הבוחן יעילות ובטיחות של מיץ עשב חיטה בזמן הטיפול הכימותרפי. עשב חיטה מתייחס לניצנים ולגבעולים צעירים של גרעיני חיטה שנקצרו לאחר כשבועיים-שלושה שבועות מזמן ההנבטה. לרוב, המטופל קונה את שקיות עשב החיטה בחנויות טבע (למעט בודדים המנביטים וזורעים את הגרעינים בחצר ביתם) וסוחט את העשב למיץ באמצעות מסחטה ידנית המזכירה מטחנת בשר משלהי המאה הקודמת. ד"ר אן ויגמור ייסדה בארה"ב לפני כ-60 שנה את שיטת הטיפול במיץ עשב החיטה, והמליצה לשלב את שתיית המיץ בתזונה צמחונית טרייה (Raw Vegetarian Food), "שיטות ניקוי" לרבות חוקני עשב חיטה והמלצות נוספות לשינוי אורח חיים. מצדדי שיטת הטיפול ממליצים על שתיית המיץ הסחוט והטרי בבוקר למגוון של בעיות רפואיות, לרבות טיפול תומך בחולי סרטן בזמן כימותרפיה.
המחקר שנערך במחלקה האונקולוגית במרכז רמב"ם היה מסוג Prospective Matched Control Study. החוקרים בחנו את ההשפעה של מיצוי קפוא של עשב חיטה על מדדים המטולוגיים של 60 מטופלות עם סרטן שד במהלך 3 סבבים של טיפול כימותרפי. המטופלות שובצו לזרוע טיפולית (60 סמ"ק של מיץ עשב חיטה) או זרוע ביקורת שכללה טיפול תומך מקובל. המעקב התמקד ברישום של אירועים שהוגדרו כ-Censoring Events שכללו סיום מוקדם או דחייה של הטיפול הכימותרפי, צורך בהפחתת מינון התרופות, שימוש ב-GCSF עקב לויקופניה או Epoetin עקב אנמיה משמעותיים. נמצא כי בקבוצת הטיפול בעשב החיטה נרשמו 5 אירועים מסוג זה בעוד שבקבוצת הביקורת נרשמו 15 אירועים (p=0.01). כמו כן, נמצא שירידת ההמוגלובין במהלך הטיפולים הייתה באופן יחסי, אך משמעותי, קטנה יותר בקבוצת הטיפול. במחקר זה נבדקו גם היבטים של בטיחות: לא נמצאה ירידה בשיעור התגובה לטיפול הכימותרפי מבין החולות שסבלו מסרטן שד גרורתי, ושיעור חזרת המחלה מבין החולות שקיבלו את הטיפול כטיפול משלים (אג\וונטי) היה זהה במעקב של מעל שנתיים. תופעות הלוואי שדווחו בקבוצת עשב החיטה היו מינימליות (החמרה בבחילה אצל 6 מטופלות שהפסיקו את הטיפול במיץ). מסקנת החוקרים הייתה שטיפול במיץ עשב חיטה במטופלות בכימותרפיה במשלב של FAC עשויה להפחית פגיעה במוח העצם ואת המינון או הצורך במתן GCSF, ובמגבלה של מספר המשתתפים במחקר גם ללא פגיעה ביעילות הכימותרפיה.
מחקרי חלוץ אחרים הצביעו על אפשרויות הטיפול במיץ עשב חיטה בהקשרים קליניים נוספים. במחקר מבוקר
כפול-סמיות שבוצע במחלקה הגסטרואנטרולוגית במרכז הרפואי הדסה עין כרם נמצא כי הטיפול במיץ עשב חיטה עשוי לשפר את מצבם של החולים בדלקת כיבית של המעי הגס מסוג
Distal Ulcerative Colitis (Ben-arye et al. Scandinavian Journal of Gastroenterology, 2002). במחקר חלוץ אחר שנערך במחלקה האונקולוגית-המטולוגית הפדיאטרית בעיר צ\נדיגר בהודו נמצא כי טיפול במיץ עשב חיטה הפחית במחצית מהחולים עם תלסמיה מייג\ור את הצורך בעירויי דם בשיעור של 40%-25%
(Marawaha, et al. Indian Pediatrics, 2004). מעניין לציין כי במחקר זה ההורים גידלו את עשב החיטה עבור הילד בעציצים במטבח או בגינת ביתם. מעבר לשאלת האינבו, מחדד המחקר ההודי את האפשרות הטמונה בעשב החיטה ככלי להעצמה של המטופל באמצעות מעורבות פעילה (לגדל את העשב או לסחוט אותו למיץ השכם בבוקר) בתהליך הריפוי. חשוב לציין כי 2 עבודות קליניות נוספות לא הצביעו על הצלחה של טיפול במיץ עשב בהקשר של טיפול מקומי ב-Fasciitis ratnalP (Young, et al. Complementary Therapies in Medicine, 2006) וכתוסף לתזונה צמחונית בטיפול במטופלים בפינלנד עם  RheumatoidsitirhrA (Rauma, et al. European Journal of Clinical Nutrition, 1993).
לסיכום, נכון להיום מספר המחקרים שבחנו את יעילות הטיפול במיץ עשב חיטה קטן, אך מצביע על פוטנציאל הטיפול במיוחד בהקשר תומך בחולי סרטן בזמן כימותרפיה ובמטופלים עם מחלה כיבית של המעי הגס. מחקרי חלוץ אלה מצביעים על הצורך להעמיק ולחקור טיפולים משלימים נוספים המקובלים בקרב מטופלינו גם אם נדמים לנו, הרופאים והחוקרים, כ"לא מדעיים", "עממיים" או גובלים בחוסר היגיון. היכולת לשלב סקפטיות מדעית בפתיחות ובנכונות לברר עם המטופל מהי משמעות הטיפול בתכשירים אלה לגביו, עשויים להעצים את הדיאלוג בין המסיבים לשולחן הטיפול, ולטוות תוכנית טיפול משולבת.



LeftSide