הסכנות הבריאותיות של פעילות מינית שאינה משגל נרתיקי

הסכנות הבריאותיות של פעילות מינית שאינה משגל נרתיקי
פרופ' דניאל זיידמן - יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית; מנהל יחידת המחקר, אגף נשים ויולדות, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר ואוניברסיטת תל אביב


Addressing Health Risks of Noncoital Sexual Activity. ACOG Committee Opinion No. 417
American College of Obstetricians and Gynecologists.
Obstet Gynecol 2008;112:735-737

התנהגויות מיניות שאינן משגל, שכוללות אוננות הדדית, מין אוראלי ומין אנאלי, הן צורות ביטוי שכיחות של מיניות האדם. זוגות עשויים לעסוק בפעילות מינית שאינה משגל, במקום ביחסי מין שכוללים חדירת הפניס לנרתיק, בתקווה שכך יפחיתו את הסיכון שלהם להדבקה במחלות המועברות במגע מיני ולהיריון לא רצוי. אף על פי שהתנהגות מינית מסוג זה כרוכה בסיכון נמוך אם בכלל להיריון, הרי שנשים שבוחרות לעסוק בפעילות מינית שאינה משגל, עלולות להיות בסיכון להדבקה במחלות המועברות במגע מיני. רופאים יכולים לסייע על ידי הערכת הסיכון של המטופלת ועל ידי מתן ייעוץ ביחס להפחתת סיכון לזוגות שבוחרים לעסוק בפעילות מינית שאינה משגל נרתיקי.

דיון
לפי נייר עמדה חדש שפרסמה ועדה מקצועית של הקולג\ האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה (ACOG), פעילות מינית שאינה משגל נפוצה בקרב מבוגרים ומתבגרים. סקר לאומי שנערך בארה"ב בשנת 2002 מצא כי 88% מהנשים ו-90% מהגברים בגיל 44-25 שנה, 54% מהמתבגרות ו-55% מהמתבגרים בגיל 19-15 שנה חוו מין אוראלי עם בן או בת המין השני. מין אנאלי נפוץ פחות מאשר מין אוראלי ונרתיקי, ובד"כ נעשה לראשונה בגיל מבוגר יותר: 35% מהנשים, 40% מהגברים בגילים 44-25 שנה ו-11% מהתבגרות והמתבגרים בגילים 19-15 שנה דיווחו על מין אנאלי עם בן או בת המין השני. אף על פי שהנושא עלה לאחרונה באמצעי התקשורת, הרי שעל פי השוואה בין סקרים, לא נראה שחלה בשנים האחרונות עלייה בקרב מתבגרים בשיעורי המין האוראלי.
בדרך כלל מתבגרים מתחילים לעסוק בפעילות מינית שאינה משגל במקביל להתחלת קיום יחסי מין רגילים. מחקר שפורסם לאחרונה מצא כי מין אוראלי ואנאלי שכיחים הרבה יותר אצל מתבגרים שכבר החלו לקיים משגל נרתיקי
(J Adolesc Health 2008;43:231-8). בהתאם לכך, ההיארעות של מין אוראלי בקרב מתבגרים קופץ באופן דרמטי בששת החודשים הראשונים לאחר תחילת קיום יחסי מין וגינאליים, דבר המרמז על כך שהמתבגרים מתחילים במין אוראלי ונרתיקי באותה עת, ועם אותו בן או בת זוג. התחלת יחסי מין אנאליים לפני תחילת קיום יחסי מין נרתיקיים נדיר, וההיארעות של מין אנאלי עולה לאט לאחר תחילת קיום משגל נרתיקי.
מתבגרות, כמו מרבית הנשים בכלל, לא מקפידות להשתמש באמצעי מניעה חוצצים להגנה בעת שהן עוסקות במין אוראלי, ממגוון סיבות, כולל מחשבה שמין אוראלי בטוח יותר ממין נרתיקי. מחקרים הראו כי רק 11% מהמתבגרות
ו-15% מהמתבגרים בגילים 17-15 שנה שדיווחו כי עסקו בעבר במין אוראלי, מסרו כי במגע האוראלי האחרון השתמשו בקונדום. זאת, אף שידוע שמחלות המועברות במגע מיני עלולות להדביק גם במגע מיני לא נרתיקי, דרך הרוק, הדם, הפרשות בנרתיק, זרע והפרשות צואתיות. הסיכון להדבקה עולה בייחוד בנוכחות של זיהומים קיימים, פצעים פתוחים או נגעים אחרים. יש מחוללי מחלה המועברים במגע מיני שנוטים יותר לזהם את חלל הפה והחלחולת, ואילו זיהומים אחרים נדירים באזורים אלה או חסרי משמעות.
העברה של הנגיף שגורם לתסמונת החסר החיסוני האנושי (HIV) נמצאה בהתאמה גבוהה לכמות הנגיפים בבן הזוג או בבת הזוג הנשאים, ומתרחשת בעיקר בצד המקבל (Receptive) לעומת הצד הפעיל בחדירה (Insertive). יש סיכון גבוה פי 5 להדבקה
ב-HIV לאחר חדירה מינית אנאלית לעומת נרתיקית (טבלה 1).
המרכז לבקרה ומניעה של מחלות (CDC) בארה"ב מעריך שהסיכון עולה פי 100 מההתנהגות המינית הבטוחה ביותר לזו המסוכנת ביותר (טבלה 1). העברה של HIV מהירה ביותר במגע מיני אנאלי. הסיכון הגבוה ביותר להידבק ב-HIV הוא לאחר חדירה אנאלית על ידי בן זוג שהוא נשא. השימוש בקונדום יכול להפחית בכ-80% את הסיכון להדבקה כאשר אחד מבני הזוג נדבק בעבר ב-HIV. אף על פי שיש ברוק מרכיבים שיכולים לפגוע בפעילות של HIV, יש דיווחי מקרה על הידבקות ב-HIV של גברים שקיימו יחסי מין אוראליים בלבד עם בני זוג אחרים.
נגיף ההרפס (HSV) מועבר דרך נשיקות, מין אוראלי, נרתיקי ואנאלי. באופן טיפוסי הנגיף מסוג 1 (1-HSV) קשור בנגעים אוראליים ואילו הנגיף מסוג 2 (2-HSV) קשור יותר בנגעים בגניטליה. אבל, הנגיפים משני הסוגים יכולים להדביק אזורים אוראליים, אנאליים וגניטליים. במחקר בקרב סטודנטים באוניברסיטה שפנו לקבלת טיפול בשל הרפס נמצאה עלייה בשיעורי ההדבקה ב-1-HSV מ-31% בשנת 1993 ל-78% בשנת 2001. בהתאם, מחקרים ישנים יותר שביססו את תוצאותיהם על נוכחות של 2-HSV נטו כנראה להערכת חסר של ההיארעות של זיהומי הרפס גניטלי.
נגיף הפפילומה האנושי HPV)) הוא אחד ממחוללי המחלה השכיחים ביותר שמועברים בקיום יחסי מין. הנגיף גורם לסרטן אנוגניטאלי ואוראלי, כמו גם ליבלות גניטאליות. יש יותר ממאה זנים של HPV, ומתוכם ארבעים באופן בררני מדביקים אזורים אנוגניטאליים ואוראליים. יותר מ-90% מכלל הזיהומים ב-HPV חולפים ללא נזק, אבל זיהום מתמשך של האזור האנוגניטאלי או החלל האוראלי עלול לגרום לסרטן. דרך ההדבקה היעילה ביותר של הנגיף היא כנראה חדירה של הפניס במין נרתיקי או אנאלי, אבל נראה שגם הדבקה אוראלית אפשרית, אם כי כנראה יעילה פחות. העברה של HPV על ידי אצבעות אפשרית באופן תאורטי, מאחר שמצאו DNA של HPV ממקור גניטאלי על היד. עם זאת, עדיין לא הוכח שה-DNA מדביק.
הפטיטיס B נמצא בזרע, ברוק ובצואה, ועל כן מתפשט בד"כ על ידי מגע מיני. הפטיטיס A מועבר בעקבות הדבקה של חלל הפה בחומר צואתי, והדבר מסביר את שיעור ההדבקה הגבוה בקרב גברים הומוסקסואלים שבאים במגע אוראלי-אנאלי. הידבקות בהפטיטיס C לאחר מגע מיני אינה שכיחה, אבל נמצאת בקשר עם זיהום קיים עם הפטיטיס B ו-HIV וגם עם מגע אוראלי-גניטאלי.
הידבקות בעגבת (סיפליס) דווחה בקשר למגע מיני אוראלי בלבד. דווח גם על הדבקה בזיבה (גונוריאה) לאחר מגע אוראלי-גניטאלי. אף על פי שרק 10% מהזיהומים עם זיבה בחלל הלוע מלווים בתסמינים, הרי שפרינגיטיס, עם חום או ללא חום, או לימפאדנופתיה צריכים להעלות את החשד לזיהום עם זיבה כאשר נשללו גורמים אפשריים אחרים. כלמידיה בודדה מתרביות של הלוע בגברים ובנשים, וזיהום בלוע נמצא בנשים שביצעו מין אוראלי לגברים.
יש דיווחי מקרה על הדבקה במחלות דרכי עיכול, כמו שיגלה וסלמונלה, בעקבות מגע מיני אוראל-נרתיקי או אוראלי-אנאלי, אך נראה שלא מדובר בתופעה נפוצה. לא ברורה המשמעות של פעילות מינית שאינה משגל נרתיקי בהעברה של מחלות לא נגיפיות, כמו קנדידה, וגינוזיס חיידקי וטריכומוניאזיס.
הוועדה המקצועית של ACOG מורה על כך שאין לראות בפעילות מינית שאינה משגל נרתיקי בחזקת "מין בטוח". לדעתם, מאחר שאנשים מגדירים מיניות באופנים שונים חשוב שהרופאים יפנו אליהם שאלות ישירות ביחס לפעילותם המינית, כולל שאלות ביחס למין אוראלי ואנאלי, כמו גם אם לבן זוגם או לבת זוגם היו מגעים מיניים עם גברים, עם נשים או עם שניהם. תשובה חיובית לשאלות אלה מחייבת ייעוץ ביחס לאפשרויות למניעת הידבקות בעת פעילות מינית שאינה משגל נרתיקי. הייעוץ צריך לשקול את שיעור החשיפה של האישה, מצד אחד, ואת היארעות מחוללי מחלה המועברים במגע מיני באותה קהילה, מצד שני.
יש לעודד מתבגרים שבוחרים לעסוק רק במין אוראלי או אנאלי להשתמש באופן נכון ועקבי בקונדומים, במיוחד בעת משגל נרתיקי או אנאלי. יש גם להעריך את מידת החשיפה שלהם לבני זוג שמצויים בסיכון גבוה. נראה שיעיל יותר לייעץ למתבגרים כיצד להפחית את הסיכון שלהם, למשל על ידי הימנעות מבני זוג מרובים, מאשר לנסות לשכנע אותם להימנע בכלל ממין אוראלי או אנאלי. דרכים נוספות להפחתת הסיכון להדבקה כוללים העדפה של פעילות מינית בטוחה יותר (פעילות אוראלית מסוכנת פחות ממשגל נרתיקי, ומין אנאלי בד"כ מסוכן יותר ממשגל נרתיקי), התנזרות, מונוגמיה הדדית, הגבלת מספר בני הזוג וביצוע בדיקות למחלות המועברות במגע מיני לפני מגע מיני עם בן זוג חדש.
הוועדה המקצועית של ACOG מדגישה בנייר העמדה החדש את הצורך לחנך את הרופאים ואת הציבור ביחס לסכנות הבריאותיות של פעילות מינית שאינה משגל נרתיקי, וביחס לחשיבות הרבה של הפחתת הסיכון והשימוש באמצעי מניעה חוצצים. לרופאים שמור תפקיד חשוב בעזרה בהערכת הסיכון של המטופלים ומתן ייעוץ מתאים. הדבר נכון במיוחד עבור מתבגרים ומתבגרות שעוסקים בפעילות מינית שאינה משגל נרתיקי.



LeftSide