תחליף חלב על בסיס סויה - עובדות ופחדים

תחליף חלב על בסיס סויה - עובדות ופחדים
פרופ' צבי צדיק - יו"ר רשות המחקר, מרכז רפואי קפלן ובית הספר לתזונה של האוניברסיטה העברית


בעצם ההגדרה של גיל הינקות קיימת ההנחה שהתינוק יונק, ואין כל מחלוקת על כך שיניקה היא המזון הטבעי המותאם לתינוק הממוצע. אלא שקיימות נסיבות שאינן מאפשרות מתן הנקה לתינוק, למרות שגילו מחייב לתת לו תחליף חלב שכן מזון בוגר עדיין אינו מתאים לו. מעל 35 שנה מוכרים בעולם תחליפי חלב שונים וביניהם תחליף חלב על בסיס סויה. כל סוגי התחליפים (על בסיס חלבון חלב פרה, חלבון סויה ואחרים) עברו גלגולים שונים בהרכבם בעקבות בעיות שהתגלו בדורות הקודמים, והתקדמות המדע אפשרה להכניס בהם שיפורים. לפיכך, חלק מהמחקרים אינם רלבנטיים כיום. על כן, כאשר מביאים לפנינו מחקר על תחליף חלב, עלינו לבדוק מתי הוא פורסם והאם הממצאים רלבנטיים לתכשיר המצוי היום בשוק. בעיה נוספת, מטעמים ברורים, איננו רוצים לבצע את כל סוגי המחקרים המבוקרים בילדים שלנו. על כן חלק גדול מהמחקרים בוצע בחיות ואין הוכחה שהמסקנות מותאמות לבני אדם. כמות האמונות הטפלות הקשורות למזון, לחלב ולסויה היא עצומה, ומטרתנו היא להפריך את הטענות הלא מוצדקות ולהציג עובדות.
בפולי הסויה, שהם הבסיס להכנת המוצרים שתחליף חלב הסויה הוא אחד מהם, מצוי החלבון הצמחי המיוחד לצמח, פיטואסטרוגנים (פיטו=צמח, אסטרוגן=ההורמון הנשי), סיבים ועוד.
פולי הסויה עוברים עיבוד תעשייתי. אופן העיבוד משפיע על הרכב המוצר. על כן לא בכל מוצר סויה קיים הרכב זהה. בתהליך העיבוד של פולי הסויה מצוי אלומיניום. בעקבות ממצא זה הופעלה בקרה על תהליכי הייצור. כיום ריכוזי האלומיניום הם בכמות מועטה ומתחת לסף הבטיחותי של כל תינוק רגיל.
במוצרי סויה מצוי פיטאט, שהוא חומר הנמצא בסיבים צמחיים. ריכוזים גבוהים של פיטאט מקטינים את הספיגה במעי של מינרלים ויסודות קורט (יסודות חיוניים המצויים בכמות מזערית במזון). כדי להתגבר על הירידה בספיגה, חלב סויה מועשר בסידן, זרחן, ברזל, אבץ ויוד וכך מתגברים על הספיגה המופחתת.
לדוגמה, בתחליף חלב על בסיס חלבון חלב פרה יש פי 1.7 סידן מאשר בחלב אם, ובחלב סויה יש פי 1.9. כאשר אספקת היוד תקינה, כפי שמכיל חלב על בסיס חלבון סויה, אין פגיעה בתפקוד בלוטת התריס ודיווחי העבר אינם רלבנטיים למצב היום. ב-1972 פניתי לחברה המייצרת חלב סויה עקב בעיה באיזון מטופלים בבלוטת התריס, המצב שופר ומאז ועד היום לא מצאנו כל בעיה. להוציא דיווח אחד בעולם על מספר ילדים קטן, אין כל בעיה בתפקוד בלוטת התריס.
בהרכב תחליף חלב סויה מצויים פיטואסטרוגנים (הורמון נשי ממקור צמחי). השאלה היא כמה אסטרוגן צמחי מצוי בחלב הסויה, כיוון שיש הבדל בתכשירים שמקורם בארצות שונות.
כמה סופג מי שאוכל מזון זה? הפירוק של המזון במעי, שהוא חיוני לספיגה, שונה בגילאים שונים. יכולת הפירוק של חומרים במעי קטנה יותר בתינוקות ככל שהם צעירים יותר (גם על כך יש ויכוחים בהקשר לסויה). תמיד קיימת השאלה עד כמה האסטרוגן הצמחי פעיל באדם המקבל אותו, ומה ההוכחות לפעילות.
יש להדגיש שוב שמרבית הניסיונות בוצעו בחיות. איננו מזלזלים במחקרים אלה, הם הבסיס המוקדם לבדיקת התהליכים המתרחשים בבני אדם, ועלינו להוכיח במידת האפשר, עד כמה התופעות בחיות רלבנטיות לבני אדם.
מבחינה הורמונאלית קיימות בעולם תופעות של עלייה בשכיחות התבגרות מוקדמת אצל בנות, ועלייה בשכיחות פגיעה בפוריות של זכרים. בין האפשרויות הרבות לקיום תופעות אלה, יש לקחת בחשבון חומרים פוטנציאליים מבחינת הסביבה - חומרים הנקלטים בגוף עקב זיהום סביבתי או כניסת חומרים זרים למזון. אך כל חשד יש להוכיח.
על רקע זה התעוררו החששות מאסטרוגנים צמחיים. מחקרים שנועדו לחקות האכלה של חלב סויה בבני אדם, נערכו בקופים זכרים שהוזנו בחלב סויה בתקופת הינקות. במחקר אחד בגיל הינקות נמצאו רמות טסטוסטרון נמוכות יחסית בניזוני חלב סויה לעומת ניזוני חלב פרה. אולם במחקר שנערך בקופים עד סיום הבגרות לא נמצאו בטווח הארוך הבדלים בהתבגרות מינית ובפוריות בין שתי הקבוצות.
כמות האסטרוגן הצמחי בבני אדם, יחסית למשקל התינוק, היא שוות ערך לכמות המסוגלת לגרום להשפעה אסטרוגנית במבוגר. אולם עד היום לא תואר קיום של תופעות כאלה בילדים.
מבין החשדות שהעלו, קיים חשד לקשר בין התפתחות מוקדמת של שדיים בבנות והשפעה על רירית הרחם מהפיטואסטרוגנים בתזונה, אולם לא נמצאה הוכחה לכך. במשך השנים, מחקר אחד בלבד העלה חשד על הקשר בין סויה להופעת שדיים מוקדמת בבנות ומחקר שלנו (ד"ר אמנון צונג, בית החולים קפלן) הראה יחס מוגבר מעט יותר לנסיגת התפתחות שדיים בתינוקות הניזונים מסויה. שני המחקרים היחידים ארוכי הטווח הם האחד על תינוקות שניזונו מחלב סויה בין 96-6 חודשים ולא הראה התבגרות מוקדמת בבנות או הגדלת שדיים בבנים ומחקר שלנו (בית החולים קפלן) שעקב אחרי קרוב ל-1,700 תינוקות שנולדו ב-1977 ועד סיום הגדילה (גיל 20) ולא הראה כל סימני התבגרות חריגה לעומת תינוקות שניזונו מחלב אם או תחליף חלב פרה.
מבחינת פוריות, לא נמצא הבדל בפוריות בין מבוגרים שניזונו בינקותם מחלב סויה לבין אלה שניזונו מתזונה אחרת.
גדילה - הורמונים נקביים וזכריים משפיעים על קצב הגדילה ועל הגובה הסופי. מתוך עניין בדגם הגדילה של ילדים והשפעת התזונה על הגדילה, עקבתי אחרי גדילת תינוקות משנת 1977, תוך תהליך ההתבגרות ועד הגובה הסופי. ביונקים המשקל נמוך יותר עד גיל 12-6 חודש מאשר אלה הניזונים מתזונה אחרת. לאחר מכן בגיל שנתיים אין כל הבדל במשקל ובגובה בין יונקים לבין הניזונים מתחליף חלב פרה או סויה. בהמשך לא נמצא הבדל בין הקבוצות בגדילה תוך תהליך ההתבגרות ובגובה הסופי המבוגר. מחקר בכל ילד כזה נמשך כ-20 שנים.
לסיכום, אין בספרות המדעית עד היום הוכחה לתופעת לוואי או בעיה מהאכלה בחלב על בסיס חלבון סויה.
יש לציין שהגופים המעריכים את התזונה בארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה וניו-זילנד העריכו את בטיחות תחליף חלב על בסיב סויה, ופרסמו את העובדה שעד היום אין כל הוכחה להשפעה שלילית שלו על תינוקות. כל הארגונים מדגישים שהמזון המועדף הוא יניקה. אך במקרים שיש צורך לתת מזון תחליפי, תחליף חלב על בסיס סויה הוא מזון בטוח.


LeftSide