סרטי ניתוחים

סרטי ניתוחים
אבי סלומון - יחידת הקרנית, מחלקת עיניים, מרכז רפואי הדסה, עין כרם, ירושלים


במדור זה נציג קטעים קצרים מסרטי ניתוחים ערוכים המציגים שיטות ניתוחיות מעניינות, טיפול חדשני או מיוחד במצבים שונים, וגם גישות שונות של מנתחים לניתוחים שכיחים. בתקליטור זה נציג הפעם 2 קטעי ניתוחים מיחידת הקרנית של ביה"ח הדסה עין-כרם. כל סרט מלווה בהסבר קצר, וניתן לגשת לסרט ע"י לחיצה על הכותרת המוארת בראשית ההסבר.
הצילום ועריכת הווידאו של שני קטעי הסרטים המוצגים כאן נעשתה ע"י מר ישראל ברזל, יחידת הצילום הרפואי, מחלקת עיניים, ביה"ח הדסה עין-כרם.

סרט 1:  תיקון של epithelial ingrowth לאחר LASIK
המנתח – פרופ\ יוסף פרוכט-פרי, ביה"ח הדסה עין-כרם, ירושלים
צמיחה של אפיתל הקרנית אל מתחת מתלה הקרנית (flap) לאחר ניתוח LASIK הוא סיבוך נדיר. כאשר אזור הצמיחה קטן, לא מתקדם, ומוגבל לשולי המתלה, אין צורך בטיפול. אולם
כאשר נצפית צמיחה מתקדמת של האפיתל בשטח נרחב מתחת המתלה – יש צורך להסירו בניתוח.
אחת הבעיות בניתוח היא זיהוי האפיתל בחלקו הפנימי של המתלה, כאשר לאחר הפתיחה המתלה הפוך ולא רואים את תאי האפיתל הדבוקים לצידו הפנימי. לעומת זאת רואים בקלות יחסית את תאי האפיתל הנמצאים על פני הקרנית (stromal bed). מסיבה זו קשה לדעת האם כל האפיתל מה-interface הוסר בזמן הניתוח. הדבר מצריך גירוד מיותר על פני משטח הקרנית ועל החלק הפנימי של המתלה לאחר הרמתו, ושטיפות חוזרות ונשנות של שניהם. הדבר עלול לגרום לבצקת ניכרת של המתלה ולדלקת (DLK).
הבעיה השנייה נובעת מעצם נטייתו של האפיתל לחזור ולחדור שוב אל מתחת למתלה. הסיכון גדל אם בסיום הניתוח הקרנית בצקתית ושאריות של אפיתל נשארו ב-interface.
הדרך הטובה ביותר שמצאתי להתמודד עם בעיות אלו מביאה לקיצור זמן הניתוח, מקטינה את כמות הטראומה לרקמה, את הבצקת, את הסיכון לדלקת ואת הסיכוי לצמיחה מחודשת של האפיתל.
בתחילת הניתוח יש לזהות את האזור המדויק של הצמיחה, האם מדובר במספר מוקדים או במוקד אחד. במקרה המוצג – הצמיחה נראית רק במחצית אחת של המתלה. לפיכך תפר בתחילת הניתוח מבודד בין האזור עם צמיחה והאזור ללא צמיחה, ומאפשר לפתוח רק את אזור המתלה אותו יש צורך לנקות. שבירת האפיתל באזור הגבול של המתלה שוברת את הקשר בין האפיתל שעל פני הקרנית לאפיתל שב-interface, כך שכאשר מרימים את המתלה, האפיתל לא נקרע בצורה אקראית ורוב הסיכויים שהאפיתל יישאר בצד אחד בשלמותו – או על מיטת הסטרומה או בצד הפנימי של המתלה. בצורה זו קל יותר לראות את האפיתל והוא מתקלף כיחידה אחת תוך מספר שניות, מאחר שאין לו קשר עם האפיתל שעל הקרנית. תהליך הורדת האפיתל הופך לפשוט ומהיר ומצריך רק שטיפה אחת בסוף התהליך. שיטה זו מקצרת את הניתוח לכ-5 דקות. 
לבסוף – כדי שלא תהיה צמיחה מחודשת של אפיתל לתוך
ה-interface, אני תופר ומהדק את המתלה לקרנית.

סרט 2: תיקון סימבלפרון ע"י השתלת קרום השפיר
המנתח – ד"ר אבי סלומון, בי"ח הדסה עין כרם, ירושלים
סימבלפרון הוא רקמה צלקתית תת-לחמיתית הנוצרת באזור הפורניקס העליון או התחתון, וגורמת להקטנה בעומק הפורניקס, ולעיתים להיעלמותו של הפורניקס לחלוטין. סימבלפרון נותר כתוצאה מתהליכים דלקתיים כרוניים של משטח העין, כמו לאחר כוויות כימיות נרחבות, טראומה ניתוחית (לאחר ניתוחי פטיריגיום או ניתוחי עפעפיים), ocular cicatricial pemphigoid ,trachoma, תסמונת סטיבנס-ג\ונסון, תסמונת סיוגרן וסרקואידוזיס.
סימבלפרון מתקדם גורם להגבלה במצמוץ ולהפרעה בפיזור האחיד של שכבת הדמעות על פני משטח העין, הגבלה בסגירה העפעפיים וחשיפת הקרנית, מנחי עפעף לא תקינים (אנטרופיון) ולעתים להגבלה בתנועת העין. במקרים אלו יש צורך להסירו ולהעמיק את הפורניקס. בנוסף יש לפעמים לבצע ניתוח זה כהכנה לניתוחים נוספים לשיקום משטח העין.
בניתוח זה מותקן בתחילה תפר בקצה העפעף המאפשר משיכתו לחשיפת איזור הניתוח. לאחר מכן מבוצעת הפרדה בין רקמת הצלקת ובין הסקלרה תוך שמירה על האפיתל המצפה את הצלקת. לאחר הסרה יסודית של כל רקמת הצלקת, נחשפת הסקלרה. על פני הסקלרה החשופה מושתל קרום השפיר, המהווה מצע שעל פניו יצמח אפיתל שיבנה את האספקט הבולברי של הפורניקס. האפיתל שציפה את הסימבלפרון משמש לציפוי האספקט הטרסלי של הפורניקס. בעזרת תפר מבוצע עיגון של האפיתל הזה אל החלק הפנימי של העפעף. התפר יוצא אל פני העור ומעוגן בעזרת צינורית. תפר זה מוסר לאחר כחודש.
לאחר הניתוח אפיתל הלחמית הבולברית צומח על פני קרום השפיר המושתל, ויוצר בכך פורניקס עמוק. תהליך זה נמשך מספר שבועות. 


LeftSide