עדשות מגע לזוקן ראייה - סקירה

עדשות מגע לזוקן ראייה - סקירה
גיא ברנט


גיא ברנט - אופטומטריסט

בעריכת ניר ארדינסט

כתב העת "העין Eye Update" משיק מדור חדש שנושאו אופטומטריה. כל המעוניין לשלוח מאמר סקירה בנושא זה מתבקש לשלוח עותק אלקטרוני או קשיח לניר ארדינסט, לכתובת: חקר הראייה, אופתלמולוגיה מולקולרית, ביה"ח הדסה עין כרם, ת"ד 12000 ירושלים, או לכתובת הדוא"ל: nirer@ekmd.huji.ac.il.
המאמר הראשון במדור הוא סקירה בנושא התאמת עדשות מגע לזוקן ראייה שנכתב על ידי האופטומטריסט גיא ברנט. המאמר סוקר את סוגי ההתאמה, סוגי העדשות וההיבטים הקליניים בהתאמת עדשות מגע לזוקן ראייה, וכמו כן מציג את החידושים בתחום.
קריאה מהנה,
ניר ארדינסט

אוכלוסיית מרכיבי עדשות המגע גדלה משנה לשנה, אך לפלח אוכלוסייה זה יש זוקן ראייה ((Presbyopia והוא זוכה להתייחסות מועטה ביותר. אנשים עם זוקן ראייה יחפשו תמיד את הראייה שהייתה להם בצעירותם, ורבים מהם נתפסים בעיני עצמם כמזדקנים. הדבר הופך את הטיפול בקבוצה זו לאתגר ואת פסיכולוגיית הטיפול של קבוצת גיל זו למורכבת במקרים מסוימים (1). אחד מהגורמים העיקריים שיש לשקול בעת התאמת עדשות מגע למטופלים בעלי זוקן ראייה הוא שכבת הדמעות. ככל שאנו מתבגרים איכות ו\או כמות שכבת הדמעות משתנה, ולרוב לא לטובה (2). נתונים שמצביעים על סיכויי הצלחה גבוהים להתאמת עדשות מגע בקרב אנשים עם זוקן ראייה כוללים: צורך מוחלט לתיקון ראייה, הרכבת עדשות מגע נוכחית, בריאות אוקולרית תקינה, זמן שבירת דמעות גבוה מ-10 שניות והיסטוריה מוצלחת של הרכבת עדשות מגע (3).
יש חשיבות רבה בעת ההתאמה לדיון עם המטופל במטרת ההתאמה ואפשרויות ההתאמה השונות. רצוי ל"הבטיח פחות ולתת יותר", כלומר: יש לזכור שלכל סוגי הטיפול האפשריים בעזרת עדשות מגע לזוקן ראייה חסרונות מסוימים. תיאום ציפיות ריאלי עם המטופל בנוגע לטווחי העבודה, זמני ההרכבה, איכות הראייה וכו\ הוא גורם חשוב ביותר בתפיסת המטופל את מידת ההצלחה של השימוש בעדשות המגע. שימוש במסגרת בדיקה בעת ההתאמה וביצוע רפרקציה דו-עינית מדמה בצורה מציאותית למטופל את תוצאות ההתאמה ומאפשר למטפל לבצע שינויים ריאליים בעת התאמת עדשות המגע (4).
שלוש האפשרויות העיקריות בעדשות מגע לזוקן ראייה (6,5) הן:
1. משקפי קריאה נוסף על עדשות מגע חד-מוקדיות.
2. Monovision עם עדשות מגע רכות (SCL) או קשות (RGP).
3. עדשות מגע רכות\קשות רב מוקדיות (Multifocal) או
דו-מוקדיות (Bifocal).

עדשות מגע חד-מוקדיות ומשקפי קריאה

השילוב של משקפי קריאה בעדשות מגע חד-מוקדיות רכות או קשות מספק את היתרונות של ראייה אופטימלית למרחק ולקרוב, קלות התאמה והוצאה כספית מוגבלת (6). לרוב, בחירה זו מורכבת ממשקפי קריאה עם כוח חיובי אף שעדשות משקפיים רב מוקדיות שמורכבות על עדשות מגע למרחק יכולות לשמש במטופלים שזקוקים לתיקון לטווח הביניים. בתרחיש הפשוט, המטופל עם זוקן הראייה ההתחלתי שכבר מרכיב עדשות מגע, ממשיך להשתמש בעדשות המגע שלו למרחק ומשתמש במשקפי קריאה נוסף על העדשות בעת קריאה. גישה זו גורמת לבלבול המועט ביותר (7). עם זאת, למרבית מרכיבי עדשות המגע הרכבת משקפיים או משקפיים בשילוב עדשות מגע אינה אפשרות מושכת, לרוב מאותן סיבות שבעטיין בחרו בעדשות מגע מלכתחילה. מטופלים רבים חשים חוסר נוחות מההרכבה וההורדה התדירה של המשקפיים לביצוע משימות מקרוב ובטווח הביניים. על כן, החסרונות של שיטה זו לעומת העיצובים המשופרים של עדשות מגע רב מוקדיות ודו-מוקדיות גורמים להיותה פחות נפוצה ומומלצת למטופל עם זוקן ראייה.

Monovision
Monovision היא טכניקה לתיקון תשבורתי של זוקן ראייה שבה המרשם לקריאה ניתן בעדשת מגע חד-מוקדית אחת שמורכבת לרוב בעין הלא שלטת (Non-Dominant).
Monovision היא שיטת התיקון הנפוצה ביותר על ידי עדשות מגע לזוקן ראייה (9,8).
Monovision היא השיטה הפשוטה ביותר לתיקון הן הראייה למרחק והן הראייה לקרוב על ידי עדשות מגע. גישה מורכבת יותר של Monovision משתמשת בעדשת מגע דו\רב מוקדית בעין אחת ובעדשת מגע חד-מוקדית בעין השנייה, כלומר Modified Monovision. לרוב, עדשת המגע החד-מוקדית משמשת לתיקון ראיית המטופל למרחק הראייה הקריטי ביותר, כלומר לרחוק או לקרוב. יתרונות השיטה כוללים קלות התאמה, לעתים נחוצה החלפה של עדשת מגע אחת בלבד בקרב מרכיבי עדשות מגע, ראייה שאינה מופרעת מכל עין בנפרד (יחסית לעדשות מגע דו\רב מוקדיות) ועלויות נמוכות למטופל. אחוזי ההצלחה לשיטת ה-Monovision הם בין 70 ל-76 אחוז (11,10) ותלויים ביכולת המוח לדכא טשטוש מהעין שאינה ממוקדת (12). בעיה עיקרית עם שיטת Monovision היא הירידה בראיית התלת-ממד (sispoeretS) (16,15,14). מספר מחקרים הצביעו על כך שהירידה בחדות ראיית התלת-ממד (Stereoacuity) גדלה ככל שהתוספת החד-עינית לקריאה (Monocular Addition) גדלה (17,16). נהיגה עם עדשות מגע בשיטת ה-Monovision היא נושא שנוי במחלוקת. עד כ-80% מקרב מרכיבי עדשות המגע בשיטת ה-Monovision דיווחו על בעיות בנהיגת לילה (19,18), הדבר נכון בעיקר לגבי בהק (eralG) (21,20). עם זאת, Wood וחב\ בדקו מרכיבי עדשות מגע בשיטת ה-Monovision בהדמיה של משימות נהיגה בתנאי תאורת יום, ולא מצאו הבדלים בביצועי הנהיגה שלהם לעומת הרכבת תיקון במשקפיים (22). שיטת ה-Monovision משמשת אף בניתוחי תשבורת ((Refractive Surgical Correction, ולעתים משתמש המטופל בעדשות מגע בשיטת ה-Monovision לפני ניתוח התשבורת כדי לאמוד את סיכויי ההצלחה של ניתוח התשבורת.

מינוחים נפוצים בעדשות מגע דו\רב מוקדיות

המושגים הנפוצים ביותר לתיאור עדשות מגע דו\רב מוקדיות הם "ראייה סימולטנית" (Simultaneous Vision) וראייה לסירוגין (Alternating Vision). לעדשות ראייה סימולטנית יש כוחות מרובים שממוקמים בתוך אזור האישון באותו הזמן. על כן, קרני אור הן מרחוק והן מקרוב, יוצרות דמויות על הרשתית. כדי לתפקד על המטופל לדכא בצורה סלקטיבית את הדמויות המטושטשות ביותר שאינן נחוצות למשימה נתונה. כלומר, שיטה זו פועלת על בסיס של פענוח טשטוש ו\או סבילות לטשטוש של דמויות מרובות על הרשתית הנוצרות על ידי הכוחות השונים של עדשת המגע. כדי לאפשר ראייה סימולטנית אמיתית, על אזורי התיקון העיקריים להיות בגבולות האישון בכל כיווני המבט ולספק דמויות בעלות בהירות זהה (23).
יש 3 עיצובים א-ספריים של עדשה שמשתמשים בעיקרון הראייה הסימולטנית:
א. Aspheric
ב. Concentric /Annular
ג. Diffractive
יש שינוי הדרגתי של הקימור לאורך אחד מן המשטחים (קדמי או אחורי) בהתבסס על הגאומטריה של חתכים קוניים. קצב ההשטחה (Eccentricity) גדול יותר מאשר בעדשות חד-מוקדיות, ועל כן יוצר גידול בכוח החיובי לקראת החלק ההיקפי של העדשה. כמה מן העיצובים הם מרכז קרוב, כך שהכוח החיובי הגבוה ביותר הוא במרכז הגאומטרי, והוא פוחת בעוצמתו לקראת ההיקף.
עיצובים קונצנטריים או אניולריים בנויים מאזור אניולרי מרכזי שבמרבית המקרים מספק עוצמה לרחוק עם העוצמה לקרוב בטבעת שמקיפה את האזור לרחוק. יש גם עיצובים של מרכז לקרוב. הן העיצובים הא-ספריים והן הקונצנטריים נוטים לעלות מעלה בתנוחת מבט לקרוב. על כן, נוצר אפקט של עוצמה מוגברת לקרוב. שני העיצובים קיימים הן בעדשות קשות נושמות והן בחומרים לעדשות מגע רכות (25,24).
העיצובים הדיפרקטיביים הם העיצובים הסימולטניים היחידים שלהם ייצוג זהה של עוצמות לקרוב ולרחוק. עיצובים אלו מתפקדים בעזרת אזור מרכזי שממקד עצמים במרחק על ידי שבירת האור ומקרוב על ידי דיפרקציה. היות וכמויות שוות של אור עוברות הן דרך האלמנט של העדשה לרחוק והן דרך האלמנט של העדשה לקרוב, עיצובים דיפרקטיביים הם חסרי תלות באישון (26). כדי להגיע לראייה פונקציונלית, על כל העדשות בעלות העיצוביים הסימולטניים להיות ממורכזות ובעלות תנועה מועטה בעת מצמוץ (28,27).
ראייה לסירוגין (Alternating Vision) מתייחסת לעיצוב עדשה שבה "חיתוך" (Translation) או תנועה אנכית של העדשה גורמת לכך שרק אזור של ראייה נמצא מול האישון בזמן נתון. על כן, האישור לרחוק יהיה מול האישון במבט עיקרי ישר, והאזור לקרוב יהיה מול האישון במבט לקרוב. הדבר נובע מהסטה מכוונת של העדשה ממבט לרחוק למבט לקרוב. עיצובים אלו מאוזנים לרוב על ידי מבנה פריזמטי, כדי לאפשר את העוצמות המתאימות בתנוחות הנכונות של העין. כמה מן, העדשות בעיצובים הללו אף בעלות מבנה קטום כדי לעזור ביציבות העדשה. עיצובים אלו מסתמכים על תנועת דחיפה של העדשה כלפי מעלה על ידי העפעפיים במבט כלפי מטה (29).

סוגי עדשות מגע רב מוקדיות ודו-מוקדיות

Soft Concentric Designs
הן עיצוב של מרכז-מרחק והן של מרכז-קרוב קיימים, אם כי הייצור של עדשות מרכז-קרוב נפוץ יותר. עיצוב מרכז-קרוב הוא טוב יותר למשתמשי מחשב מאשר עדשות מגע דו-מוקדיות. כל העיצובים הם תלויי אישון, כך שעדשה דיאגנוסטית נחוצה הן להתאמה והן לקביעת העוצמה (31,30).
Rigid Gas Permeable Concentric Designs
עדשות מגע קשות נושמות קונצנטריות מתאימות במיוחד כאשר יש צורך בראייה טובה לקרוב מעל לגובה העין. קוטר החלק לרחוק תלוי בגודל האישון. קיימים עיצובים הן של משטח קדמי והן אחורי (34,33,32).
Soft Aspheric Designs
עם עדשות מרכז-קרוב א-ספריות, ככל שהאישון גדול יותר, כך טובה יותר הראייה למרחק. על כן מטופלים מבוגרים עם אישון קטן עלולים לא להשיג ראייה טובה למרחק. לעומת זאת, עם עדשות מרכז-מרחק א-ספריות אישונים קטנים גורמים לכך שתהיה פחות תוספת לקריאה. כלומר, ככל שהמטופל מבוגר יותר, כך עיצוב זה מתאים פחות לקריאה (36,35).
Rigid Gas Permeable Aspheric Designs
עדשות קשות נושמות א-ספריות שייכות לרוב לשתי קטגוריות: עיצוב בעל קצב השטחה נמוך או גבוה.
עדשות בעלות קצב השטחה גבוה מורכבות מכוחות משתנים שמצויים במשטח האחורי של העיצוב הא-ספרי, הגאומטריה של המשטח האחורי מאפשרת יצירת אזור ראייה לרחוק בחלק המרכזי עם עוצמת כוח חיובי עולה כלפי קצה האזור האופטי. לעדשות בעלות קצב השטחה נמוך יש משטח קדמי א-ספרי שיוצר עקומת עוצמה שגדלה מהמרכז כלפי חוץ (39,38,37).
Soft Lens Alternating Designs
עדשות מגע דו-מוקדיות לא הוכחו כמוצלחות, וזאת בעיקר בשל הקושי של עדשות גדולות אלה ליצור "חיתוך" יעיל (41,40).

Rigid Gas Permeable Alternating Designs
עדשות אלו יכולות להיות חלקים מוצקים או מאוחים או בעלות חלק לקרוב שמתפרש על כל רוחב העדשה. יש מספר גורמים להתאמה מוצלחת, ואלו נוטים לערב את העפעפיים (42).

סיכום
בעדשות מגע קשות עיצוב דו-מוקדי נותן חדות ראייה עדיפה הן לרחוק והן לקרוב בעוד עיצוב רב מוקדי הוא פשרה. בעדשות מגע רכות הדור החדש של עדשות רב מוקדיות מסיליקון הידרוג\ל נוחל אחוזי הצלחה גבוהים. כחלופה, ניתן לשלב עדשת מגע חד-מוקדית עם עדשה רב מוקדית או דו-מוקדית או עדשות מגע דו-מוקדיות מסוגים שונים. אף שבעבר היה מקובל לחשוב שאחוזי ההצלחה עם Monovision הם הגבוהים ביותר הרי שהיום מתברר שמטופלים רבים מדווחים על העדפה של עדשות מגע רב מוקדיות על פני ה-Monovision (34). יתרה מזו, חדות ראייה בקונטרסט נמוך וגבוה דווחה כטובה יותר עם עדשות מגע קשות רב מוקדיות מאשר עם Monovision (44). על כן, אם המטופל אינו מעוניין בהרכבת משקפיים נוסף על עדשות המגע, הרי שעדשות מגע רב מוקדיות הן הבחירה הרצויה הראשונה על ידי המטפל. אף שעדשות מגע לזוקן ראייה עדיין אינן מהוות יישות קלינית רוטינית בקרב מתאימי עדשות המגע, הרי שעדשות אלו התפתחו והן ממשיכות להתפתח ברמה כזו שחלק ניכר מבעלי זוקן הראייה יכולים להיות נשכרים משימוש באחד ממגוון סוגי העדשות הרכות או הקשות הדו-מוקדיות או הרב מוקדיות.
References
1.    Callina T, Reynolds TP. Traditional methods for the treatment of presbyopia: spectacles, contact lenses, bifocal contact lenses. Ophthalmol Clin North Am 2006;19(1):25-33
2.    Toit Du, Situ P, Simpson T, et al. The effects of six months of contact lens wear on the tear film, ocular surfaces, and symptoms of presbyopes. Optom Vis Sci 2001;78:455–462
3.    Young G, Veys J, Pritchard N, et al. A multi-centre study of lapsed contact lens wearers. Ophthalmic Physiol Opt 2002;22:516–527
4.    Morgan PB, Efron N. Contact lens correction of presbyopia .Cont Lens Anterior Eye 2009;32(4):191-192
5.    Toshida H, Takahashi K, Sado K, et al. Bifocal contact lenses: History, types, characteristics, and actual state and problems. Clin Ophthalmol
2008;2(4):869-877
6.    Bennett ES .Contact lens correction of presbyopia. Clin Exp Optom 2008;91:3:265–278
7.    Rakow PL. Presbyopic correction with contact lenses. Ophthalmol Clin North Am 2003;16(3):365-381
8.    Josephson JE, Caffery BE. Hydrogel bifocal lenses. In: Bennett ES, Weissman BA, eds. Clinical Contact Lens Practice. Philadelphia,PA: JB Lippincott
1990;20-43
9.    Harris MG, Kuntz S, Morris C, et al. Use of presbyopic contact lens corrections in optometric practices. Contact Lens Spectrum 2005;20:42–46
10.    Westin E, Wick B, Harrist RB. Factors influencing success of monovision contact lens fitting: survey of contact lens diplomates. Optometry
2000;71:757–763
11.    Jain S, Arora I, Azar DT. Success of monovision in presbyopes: review of the literature and potential applications to refractive surgery. Surv Ophthalmol 1996;40:491–499
12.    Collins MJ, Goode A. Interocular blur suppression and monovision. Acta Ophthalmol Scand1994;72:376–380
13.    Jain S, Arora I, Azar DT. Success of monovision in presbyopes: review of the literature and potential applications to refractive surgery. Surv Ophthalmol 1996;40:491–499
14.    Kirschen DG, Hung CC, Nakano TR. Comparison of suppression, stereoacuity and interocular differences in visual acuity in monovision, and Acuvue bifocal contact lenses. Optom Vis Sci 1999;76:832–837
15.    Richdale K, Mitchell GL, Zadnik K. Comparison of multifocal and monovision soft contact lens corrections in patients with low-astigmatic presbyopia. Optom Vis Sci 2006;83:266–273
16.    Heath DA, Hines C, Schwartz F. Suppression behavior analyzed as a function of monovision addition power. Am J Optom Physiol Opt 1986;63:198–201
17.    Larsen WL, Lachance A. Stereoscopic acuity with induced refractive errors. Am J Optom Physiol Opt 1983;60:509–513
18.    Rajagopalan AS, Bennett ES, Lakshminarayanan V .Visual performance of subjects wearing presbyopic contact lenses. Optom Vis Sci 2006;83:611-615
19.    Josephson JE, Caffery BE. Monovision versus aspheric bifocal contact lenses: a crossover study. J Am Optom Assoc 1987;58:652–654
20.    Johannsdottir KR, Stelmach LB. Monovision:a review of the scientific literature. Optom Vis Sci 2001;78: 646–651
21.    Hansen DW. It’s time to minimize monovision. Contact Lens Spectrum 2001:16:15
22.    Wood JM, Wick K, Shuley V, et al. The effect of monovision contact lens wear on driving performance. Clin Exp Optom 1998;81:100–103
23.    Bennett ES, Jurkus JM. Presbyopic correction.In: Bennett ES, Weissman BA. Clinical Contact Lens Practice, 2nd ed. Philadelphia, PA. Lippincott Williams and Wilkins 2005;18-27
24.    Benjamin WJ. Simultaneous vision contact lenses: Why the dirty window argument doesn’t wash. Int Cont Lens Clin 1993;20:239–241
25.    Woods C, Ruston D, Hough T, et al. Clinical performance of an innovative back surface multifocal contact lens in correcting presbyopia. CLAO J
1999;25:176-181
26.    Myler J, Veys J. A new ‘pupil-intelligent’ design for presbyopic correction. Optician 1999;217(5687):18–23
27.    Klein SA. Understanding the diffractive bifocal contact lens. Optom Vis Sci 1993;199370(6):439–460
28.    Harris MG, Sheedy JE, Bronge MR, et al. Patient response to concentric bifocal contact lenses. J Am Optom Assoc1991;62(5):389-393
29.    Hansen DW. Problem solving for RGP alternating multifocal lenses. Optom Today 1996;12:36–38
30.    Lee WC. Factors for fitting success. Contact Lens Spectrum 1999;14:10:7
31.    Kovacich S. Know your soft bifocal lens options. Contact Lens Spectrum 2006;21:33–38
32.    Lieblein JS. Finding success with multifocal contact lenses. Contact Lens Spectrum 2000;14:50–51
33.    Byrnes SP, Cannella A. An in-office evaluation of a multifocal RGP lens design. Contact Lens Spectrum 1999;14:29–33
34.    Anderson G. A GP bifocal for active presbyopes. Optom Management 2003;38:74
35.    Benoit DP. Multifocal contact lens update.Contact Lens Spectrum
2001;16:26–32
36.    Quinn TG. The monovision vs. multifocaldebate. Contact Lens Spectrum 2002;17:19
37.    Hansen DW. Advanced multifocal fitting and management. Contact Lens Spectrum 1999;14:25–33
38.    Hansen DW. RGP bifocals and computer users: the real world. Contact Lens Spectrum 1996;11:15
39.    Ames K. Fitting the presbyope with gas permeable contact lenses. Contact Lens Spectrum 2001;16:42–45
40.    Gasson A, Morris J. Lenses for presbyopia.In: Gasset A, Morris J, eds. The Contact Lens Manual, 3rd ed. London:Butterworth-Heinemann 2003;298–317
41.    Ezekiel DF. A ‘genuinely’ new bifocal lensdesign. Optom Today 2002;17:34–35
42.    Bennett ES, Luk B. Rigid gas permeable bifocal contact lenses: an update. Optom Today 2001;15: 34–36
43.    Richdale K, Mitchell GL, Zadnik K. Comparison of multifocal and monovision soft contact lens corrections in patients with low astigmatic presbyopia Optom Vis Sci 2006;83:(5)266-273
44.    Rajagopalan AS, Bennett ES, Lakshminarayanan V, et al. Performance of Presbyopic Contact Lenses Under Mesopic Conditions. Invest Ophthalmol Vis Sci 2003;44:E-Abstract 3679


LeftSide