|
|
חסר בברזל ובוויטמין D אצל ילדים בירושלים
|
חסר בברזל ובוויטמין D אצל ילדים בירושלים
|
|
ד"ר ג'ררד קורשייא, ד"ר לבנה קורשייא
קופ"ח מאוחדת, ירושלים
|
|
|
|
|
מבוא
אנמיה מחסר בברזל אצל ילדים שכיחה מאוד בעולם (3-1) ובארץ (6-4).
חסר בוויטמין D נפוץ גם במבוגרים בכל העולם (8,7). מספר מחקרים בוצעו בארץ באוכלוסייה המבוגרת, אולם עדיין לא היו נתונים הקשורים לילדים, פרט לאלו שפרסמנו בשנת 2008 (9).
מטרות
רצינו לבדוק אם שיעור האנמיה אצל ילדים בארץ עדיין גבוה, לנוכח זאת שהמלצות משרד הבריאות לתוסף ברזל לתינוקות הן רק מגיל 4 ח\ עד גיל שנה וביצוע ספירת דם בגיל שנה.
נוסף על כך, קיים גם חסר בוויטמין D אצל ילדים בעולם למרות ההמלצות לתוסף ויטמין D לתינוקות, לכן רצינו לבדוק אם הוא קיים גם בארץ ובאיזה שיעור אצל תינוקות, ילדים ונערים.
שיטות
ביצענו את המחקר בירושלים בחודשים אפריל 2008 עד מרץ 2009, בשתי מרפאות קהילתיות של קופת חולים מאוחדת: אחת בקריית צאנז - שכונה חרדית - והשנייה בבקעה - שכונה פתוחה למגזרים שונים ולא חרדית.
הסברנו להורים את החשיבות בצריכת ברזל כדי למנוע חוסר דם כאנמיה, ואת החשיבות של ויטמין D כמשפיע על העצמות, הגדילה ומניעת מחלות שונות (8), כמו דלקות זיהומיות (12-10), סוכרת או מחלות אוטואימוניות (8). לאחר מכן, ביקשנו את הסכמתם בעל פה ללקיחת דגימות דם.
מסיבות שונות הופנו 569 ילדים מגיל 3 חודשים עד גיל 19 שנה לבדיקת דם: 355 בשכונת קריית צאנז ו-214 בשכונת בקעה.
ביקשנו ספירת דם עם רמת ברזל ובדיקת רמת הוויטמין 25-הידרוקסי D (25-OH D), סידן, זרחן ואלקלין פוספטאזה, ובחלק מהמטופלים גם PTH. בדיקות אלה בוצעו במעבדה הארצית של קופת חולים מאוחדת. בדיקת ויטמין D בוצעה לפי שיטת Chemiluminescence.
תוצאות
1. ממוצע רמת ה- Hbשל כלל האוכלוסייה שנבדקה היה g/dl12.99, בשכונה החרדית - 12.99g/dl, ובשכונה הלא חרדית - 12.99g/dl (דיאגרמה 1).
נמצא כי ל-95.74% מהאוכלוסייה יש רמת Hb גבוהה מ- 11g/dl.
2. ממוצע ערכי MCV של כלל האוכלוסייה שנבדקה היה fl81.31, בשכונה החרדית - fl81.87 ובשכונה הלא חרדית - fl80.39 (דיאגרמה 2).
3.ממוצע רמת ברזל של כלל האוכלוסייה שנבדקה היה g/dlμ63.96, בשכונה חרדית - µg/dl64.93 ובשכונה לא חרדית - µg/dl61.61 (דיאגרמה 3)
לשלושת מדדים אלה נמצאה עלייה הדרגתית של הרמות עם הגיל.
4. ממוצע רמת ויטמין 25-OH D בנסיוב של כלל האוכלוסייה שנבדקה היה ±10.37ng/ml21.83 ((Mean±SD. הרמה האופטימלית היא ng/ml32 (דיאגרמה 4)
א. בשכונה חרדית הממוצע הכללי היה נמוך יותר - 8.33ng/ml ±18.49, יחסית לשכונה לא חרדית שבה הממוצע היה ng/ml11.01±27.39 – הבדל משמעותי מאוד (p<0.0001).
ב. %28.01 היו עם רמה נמוכה מ-ng/ml15, 22.34% בין ng/ml15 ל- 20ng/mlו-30.67% - בין ng/ml20 ל-ng/ml30. סה"כ 81.02% מתחת ל-ng/ml30! הנתונים האלה מרשימים ומפתיעים מאוד (דיאגרמה 5).
בשכונת החרדית %38 ברמה נמוכה מ-ng/ml15 ובשכונה הלא חרדית - 11.68% (דיאגרמה 6).
ג. חשוב לציין כי לתינוקות עד גיל שנה הייתה רמת ויטמין 25-OH D גבוהה יותר: ממוצע בסך ng/ml44.81. הסיבה לכך היא כנראה העובדה כי לפי המלצות משרד הבריאות, על התינוקות בשנה הראשונה לקבל טיפות ויטמין D באופן שגרתי.
מגיל שנה עד שנתיים, רמת ויטמין הי 25-OH Dיתה ng/ml31.94, ואחר כך הייתה ירידה הדרגתית עם הגיל, והרמות הכי נמוכות נמצאו במיוחד אצל נערים בני 19-10 שנה – מ-ng/ml18.27 עד ng/ml17.32 (דיאגרמה 7).
ד. התוצאות לפי העונה היו: בחורף (מחודש אוקטובר 2008 עד מרץ 2009) ng/ml20.85 ובקיץ (מחודש אפריל עד ספטמבר 2008) ng/ml22.53. ההבדל היה משמעותי יותר בשכונה הלא חרדית, כנראה בגלל חשיפה גדולה יותר לשמש בקיץ: בחורף ng/ml25.51 ובקיץ ng/ml29.41 (דיאגרמה 8).
ה. התוצאות לפי מין: הממוצע הכללי לבנים היה ng/ml23.53 ולבנות ng/ml20.26. גם חשוב לציין את הפער הגדול בין החרדים לאחרים: ng/ml19.83 ו-ng/ml28.70 אצל בנים, ng/ml17.34 ו-ng/ml25.92 אצל בנות (דיאגרמה 9).
ו. כל הפרמטרים הנוספים היו בגדר הנורמה.
הממוצע הכללי היה:
* PTH -pg/ml 42.85 (נורמה 30-105)
* סידן - mg/dl9.66 (נורמה 8.4-10.4)
* זרחן - mg/dl4.99 (נורמה 2.5-4.6)
* אלקלין פוספטזה - U/L171.70.
סיכום
* במחקר הנוכחי, שבוצע במרפאות קהילתיות של קופת חולים מאוחדת בירושלים, התוצאות שונות ממחקרים אחרים שבוצעו בארץ, במיוחד אצל תינוקות, לגבי אנמיה. לא נמצא חסר בברזל בילדים בירושלים באוכלוסייה שנבדקה במחקר. אנו מניחים כי הסיבה לכך היא שבמרפאות אלו מקדישים זמן רב כדי להסביר להורים את החשיבות של נטילת ברזל כטיפול מונע לתינוקות, ביצוע בדיקות דם עד גיל ההתבגרות ומעקב אחרי טיפול בברזל. אם כך, לא נמצא שיעור גבוה של אנמיה כמו במחקרים אחרים.
* נמצא כי 81% מהילדים במדגם זה בירושלים סובלים מחסר בוויטמין D עם רמת ויטמין -OH D25 נמוכה מ-ng/ml30.
הרמות הכי נמוכות נמצאו:
* ביחס לגיל - אצל מתבגרים
* ביחס לסוג - האוכלוסייה אצל חרדים
* ביחס למין - הילדים אצל בנות
* ביחס לעונות השנה - בחורף
נתונים אלו מוכרים מהספרות הבין-לאומית, אך זהו המחקר הראשון בארץ שדרכו ניתן לאשר זאת.
המסקנות הן: להמשיך להקפיד לבצע את המלצות משרד הבריאות לגבי נטילת ברזל לתינוקות וביצוע בדיקות דם. לגבי החסר בוויטמין D, יש להקפיד לתת תוסף ויטמין D לא רק לתינוקות, לפי הוראות משרד הבריאות הנוכחיות, ומומלץ להאריך את נטילתה בכל תקופת הילדות כפי שממליץ
ה-AAP ((American Academy of Pediatrics.
מומלץ לבצע מחקרים נוספים בארץ fsh לאשר נתונים אלו, כדי לבסס את הצורך לשנות את הנחיות משרד הבריאות בעניין זה.
References
1. Looker AC, Dallman PR, Caroll MD, et al. Prevalence of iron deficiency in the United States. JAMA 19997;277(12):973-976
2. Eden An, Mir MA. Iron deficiency in 1 to 3 year old children. A pediatric failure? Arch Pediatr Adolesc Med 1997;151(10):986-988
3. Kohli-Kumar M. Screening for anemia in children: AAP recommendations – A critique. Pediatrics 2001;108:56
4. Kaluski DN, Leventhal A, Averbuch Y, et al. Five decades of trends in anemia in Israeli infants: Implications for food fortification policy. Eur J Clin Nutr 2001;55:82-87
5. Meyerovitch J, Sherf M, Antebi F, et al. The incidence of anemia in an Israeli population: A population analysis for anemia in 34,512 Israeli infants aged 9 to 18 months. Pediatrics 2006;118 (4):1055-1060
6. Tamir D, Gitlin M, Mansour R. A community plan prevention of anemia in the Nahlaot area of Jerusalem. Harefuah 1983;104:411–413
7. Wagner CL, Greer FR, and the Section of Breastfeeding and Committee on Nutrition. Prevention of rickets and vitamin D deficiency in infants, children and adolescents. Pediatrics 2008;122:1142-1152
8. Holick MF. Vitamin D deficiency. NEJM 2007;357:266-281
9. ג\ קורשייא, ל\ קורשייא. חוסר בוויטמין D בקרב ילדי ישראל: "מגפה נסתרת". Isr J Pediatrics, 2008, גיליון 66
10. Wang TT, Nestel FP, Bourdeau V, et al. Cutting edge: 1,25 dihydroxyvitamin D3 is a direct inducer of antimicrobial peptide gene expression. J Immunol 2004;173:2909-2912
11. Cannell JJ, Vieth R, Umhau JC, et al. Epidemic influenza and vitamin D. Review article. Epidemiol Infec 2006;134:1129-140
12. Camargo CA, et al. Maternal intake of vitamin D during pregnancy and risk of recurrent wheeze in children at 3 years of age. Am J Clin Nutr 2007;85:788-795
|
|
|
|
|
|
LeftSide
|