חסימה חלקית של מעי דק ואילאוס פרליטי לאחר ניתוח גינקולוגי בגישה לפרוסקופית

חסימה חלקית של מעי דק ואילאוס פרליטי לאחר ניתוח גינקולוגי בגישה לפרוסקופית
ד"ר מיכל קובו1, פרופ' אברהם גולן2 1מחלקת נשים ויולדות, מרכז רפואי ע"ש אדית וולפסון, חולון 2מנהל מחלקת נשים ויולדות, מרכז רפואי ע"ש דית וולפסון, חולון; יו"ר החברה הישראלית לאנדוסקופיה גינקולוגית


בשנים האחרונות הלפרוסקופיה מחליפה את ניתוח פתיחת הבטן (לפרוטומיה) בטיפול במצבים גינקולוגיים שפירים וממאירים. היתרונות של הניתוח הלפרוסקופי ידועים וכוללים משך אשפוז קצר וחזרה מהירה של החולה לפעילות השגרה לצד החסרונות הכוללים עקומת למידה (יחסית ארוכה) של המנתח וציוד יקר. תוארו הופעה של חסימה חלקית של המעי הדק ואילאוס פרליטי לאחר ניתוח לפרוטומיה, והם מהווים סיבה לתחלואה מוגברת אצל המנותחים. מטרת מחברי העבודה מאילינוי היא להעריך את שכיחות הסיבוך הזה אצל נשים לאחר ניתוח לפרוסקופי.
איסוף הנתונים נעשה בעזרת שאלון שהועבר למנתחים המבצעים ניתוחים גינקולוגיים בגישה לפרוסקופית.
58 מנתחים נענו לשאלון, מתוך קבוצת מנתחים העוסקת בגינקולוגיה במשך כ-16 שנים בממוצע. המנתחים ביצעו כ-84 לפרוסקופיות לשנה בתקופה של 30-1 שנים,
בסך הכל כ-75,222 לפרוסקופיות. מתוך אלה סבלו 12 נשים מחסימה חלקית של המעי הדק ו-14 נשים סבלו מאילאוס פרליטי, שכיחות כוללת של 0.036%. גילן הממוצע של הנשים היה 40 שנה (72-30). לא הייתה פרוצדורה ניתוחית מסוימת הקשורה עם הופעת חסימת המעיים. לרוב (75%) נעשתה האבחנה בצילום רנטגן של הבטן, במיעוט המקרים בוצעו בדיקות הדמיה אחרות, כגון CT וצילומי רנטגן לבירור מערכת העיכול העליונה או התחתונה. רוב הנשים (19) טופלו באופן שמרני על ידי צום וזונדה לפרק זמן של 16-2 ימים. מרבית הנשים שבהן הטיפול השמרני נמשך מעבר ל-5 ימים, נזקקו להתערבות ניתוחית. אצל 13 נשים שנזקקו להתערבות ניתוחית נמצא ב-6 הרניה של המעי, ב-4 פגיעה במעי, ב-2 נצפה Volvulus ובמקרה אחד - אורינומה.

דיון
בארה"ב מדווח כי חסימה של המעי הדק מתרחשת בכ-20% מכלל הניתוחים הדחופים. מצב זה יכול להיות קשור בתחלואה ניכרת הכוללת נזק בלתי הפיך למעי, התייבשות, הפרעה במאזן האלקטרוליטים, זיהום ופרפורציה של המעי המובילה לפריטוניטיס. הסיבה השכיחה לחסימת מעי דק היא הידבקויות
(70%-60%), והזמן שחולף מהניתוח ועד הופעת החסימה משתנה ממספר שעות או ימים ועד שנים. המנגנון שגורם לאילאוס אינו ידוע, אבל הוא כנראה כולל פעילות יתר של המערכת העצבית הסימפתטית המעכבת את תנועתיות המעי ומעורבות של טרנסמיטורים אחרים, כגון ON (Nitric Oxide), שלהם גם תפקיד בעיכוב תנועתיות המעי. חסרונה העיקרי של העבודה המתוארת הוא בקבלת המידע מאוכלוסיית רופאים מצומצמת ונבחרת. עם זאת, סקירת ספרות לא העלתה עבודה אחרת המתארת סדרה של מקרים של נשים עם חסימת מעי לאחר ניתוח לפרוסקופי. בעבודה זו הייתה שכיחות חסימת מעי דק חלקית ואילאוס פרליטי 0.036%. הסיבה השכיחה לכך הייתה הרניאציה ופגיעה במעי. מומלץ, כמובן, להתחיל בטיפול השמרני, אולם אם אין הטבה ניכרת תוך 5 ימים, יש לבצע בירור ניתוחי נוסף. למרות חסרונותיה, עבודה זו חשובה שכן היא מתעדת ומאירה נושא חשוב זה ומיידעת את הלפרוסקופיסטים הגינקולוגים באשר לאפשרות של סיבוך כזה.


LeftSide