|
|
אפילפסיה טמפורלית במבוגרים: האם זאת מחלה דלקתית?
|
אפילפסיה טמפורלית במבוגרים: האם זאת מחלה דלקתית?
|
|
ד"ר רויטל גנדלמן-מרטון
המחלקה הנוירולוגית, המרכז הרפואי אסף הרופא, צריפין
|
|
|
|
|
בחטף: באפילפסיה טמפורלית עם סקלרוזיס היפוקמפלית במבוגרים תיתכן אטיולוגיה נוספת - אנצפליטיס לימבית.
אפילפסיה טמפורלית היא הסינדרום השכיח ביותר של אפילפסיה ממוקמת במבוגרים. רבים מהחולים עמידים לתרופות
אנטי-אפילפטיות ומועמדים לטיפול ניתוחי. בחלק משמעותי מהחולים הודגמה סקלרוזיס היפוקמפלית, המאופיינת על ידי אובדן תאים בשכבה הפירמידלית ובהילוס של ההיפוקמפוס וגליוזיס (1). האטיולוגיות שנקשרו עד כה באפילפסיה טמפורלית עם סקלרוזיס היפוקמפלית (TLE-HS) כוללות מקרים משפחתיים ואירועים מחישים שונים, כולל פרכוסי חום, סטטוס אפילפטיקוס, טראומה, היפוקסיה או אנצפליטיס, וכן מקרים של פתולוגיה כפולה, שבהם מופיעה סלקרוזיס היפוקמפלית עם פתולוגיה מוחית חוץ-היפוקמפלית. אטיולוגיות אלה מתייחסות בעיקר לחולים עם TLE-HS שהופיעה לפני גיל 20, אולם ידוע מעט על קבוצת חולי ה-TLE-HS שלא זוהה אצלם גורם מחיש ברור או סיפור משפחתי, והמהווים את הקבוצה האידיופתית או הראשונית של המחלה. עבודתם של Bien וחבריו (2) מעלה את האפשרות כי בקבוצה זו תיתכן אטיולוגיה נוספת - אנצפליטיס לימבית (LE).
בעבודה זו זוהו רטרוספקטיבית 38 חולים עם TLE-HS שהחל בגיל מבוגר, והם חולקו על סמך ההיסטוריה של גורם מחיש ל-HS או מחלה נוספת, ממצאי הדמיה, נוגדנים בסרום, בדיקת נוזל שדרה ובחלקם גם בדיקה היסטופתולוגית ל-4 קבוצות: שתיים
בלתי-אימוניות - קבוצה משנית (11 חולים) וקבוצה אידיופתית
(7 חולים) - ושתי קבוצות אימוניות - אחת עם HS
ו-LE דפיניטיבי (9 חולים) והאחרת עם HS ו-LE אפשרי על פי
ה-MRI 11) חולים). אבחנה של LE פרניאופלסטי דפיניטיבי נקבעה על סמך הקריטריונים של ה-PNS Euronetwork (3), הדורשים קיום סינדרום קלאסי של LE על סמך המאפיינים הקליניים (במקרה זה-התקפים טמפורליים), פתולוגיה טמפורומדיאלית ב-MRI והדגמת אחד מהנוגדנים האונקו-נוירונליים (Hu ,Ma2) או נוגדנים
ל-Voltage-Gated Potassium Channel) VGKC ), או עדות לגידול תוך 5 שנים מתחילת ההסתמנות הנוירולוגית. ברוב החולים עם HS
ו-LE דפיניטיבי (5/9) הפתולוגיה ההיפוקמפלית ב-MRI הייתה
דו-צדדית, ולרוב החולים הייתה גם פגיעה בזיכרון האפיזודי, ולחלקם הפרעות אפקטיביות. החולים עם HS ו-LE אפשרי אובחנו על סמך הממצאים ב-MRI ללא קיום נוגדנים או גידול. גם בקבוצה זו נמצאו ברוב החולים (7/11) שינויים היפוקמפליים דו-צדדיים ב-MRI. יש לציין כי מעורבות היפוקמפלית דו-צדדית בהדמיה נמצאה גם ב-4/11 החולים עם HS מישני בלתי-אימוני. אולם, בהשוואה של 2 הקטגוריות - חולי HS בלתי-אימוניים לעומת חולים אימוניים - פתולוגיה היפוקמפלית דו-צדדית הופיעה באופן משמעותי יותר בקרב הקבוצות האימוניות.
חשוב לציין כי יש מספר הערות הנוגעות לשיטות העבודה במחקר זה. ראשית, בשל אופייה הרטרוספקטיבי של העבודה חסרו נתונים לגבי נוגדנים אונקו-נוירונליים או נוגדנים ל-VGKC בשתי קטגוריות החולים, האימוניים והבלתי-אימוניים. שנית, בשל היעדר קבוצת ביקורת לא ידוע מהי ההיארעות של נוגדנים עצמוניים בחולים עם הפרעה כיפיונית. נוסף על כך, מאחר שלא נבדקו בעבודה ילדים או מתבגרים, לא ידוע אם תהליך דומה יכול לגרום לאפילפסיה גם בילדים. לא ברור מהי הייחודיות של ממצאי ההדמיה שעליהם התבססה האבחנה בחולים שבהם לא נמצאו נוגדנים, אך הוגדרו כחולי HS עם LE אפשרי על פי ה-MRI עם הממצאים: תפיחות היפוקמפלית ראשונית, אות מוגבר, מתמשך מההיפוקמפוס ב-T2 ואטרופיה מתקדמת. שינויים דומים נצפו גם בחולים לאחר פרכוסי חום, סטטוס אפילפטיקוס ופרכוסים טמפורליים חוזרים מסיבות שונות. כמו כן, בדיקה היסטופתולוגית בוצעה רק בשניים מ-20 מהחולים עם HS אימוני, כך שלא הוכח באופן ישיר קיומו של תהליך דלקתי.
למאמר זה חשיבות רבה משום שהוא מעלה את האפשרות שקיימים סמנים אימוניים בחולים עם אפילפסיה פוקלית אידיופתית. השאלה החשובה היא אם לנוגדנים האנטי-נוירונליים יש תפקיד בפתופיזיולוגיה של אפילפסיה, או שהם רק תופעה נלווית למחלה, כלומר: אם פגיעה חולפת במחסום דם-מוח לאחר התקף כיפיוני חושפת אנטיגנים של מערכת העצבים החיסונית למתקפה אימונית, או שכתוצאה מפגיעה נוירונלית בזמן התקף כיפיוני מתרחשת חשיפה של אנטיגנים חדשים. ניתן להניח כי תשובה לשאלות אלה יכולה להינתן בעתיד על ידי מחקר קליני פרוספקטיבי באוכלוסייה גדולה של חולים.
References
1. Wieser HG. ILAE commission on neurosurgery for epilepsy. ILAE commission report: Mesial temporal lobe epilepsy with hippocampal sclerosis. Epilepsia 2004;45:695-714
2. Bien CG, Urbach H, Schramm J, et al. Limbic encephalitis as a precipitating
event in adult-onset temporal lobe epilepsy. Neurology 2007;69:1236-1244
3. Graus F, Delattre JY, Antoine JC, et al. Recommended diagnostic criteria for paraneoplastic neurological syndromes. J Neurol Neurosurg Psychiatry 2004;75:1135-1140
|
|
|
|
|
|
LeftSide
|