הסיכון לסרטן וושט מסוג אדנוקרצינומה באנשים בעלי וושט בארט (Barrett esophagus), הינו נמוך יחסית, ולכן עולה השאלה לגבי עלות- תועלת  של ההמלצות הנוכחיות לסקר.

נראה כי לשם ייעול כדאי יהיה לערוך סקר רק בבעלי סיכון גבוה.

מחקר מבוסס אוכלוסייה המתפרסם ב- Neurology בדק האם אספירין במינון נמוך ) 75-300 מ"ג ליום) מגביר סיכון לדימום תוך גולגלתי.

המחקר נערך על מאגר מידע בבריטניה, המייצג  מבחינה דמוגרפית את כלל אוכלוסיית המדינה.

כ- 200,000 משתמשים חדשים (בני 40-80) באספירין במינון נמוך הותאמו בגיל, מין ותחלואה נלווית לכ- 200,000 לא משתמשים, ובוצע מחקר מסוג מקרה-בקרה (nested case-control study)

מטה אנליזה גדולה, המתפרסמת ב- New England Journal of Medicine, מאשרת כי ללא קשר לגודל הגידול או לקטגוריית עומס קשריות הלימפה, סיכון מצטבר להישנות סרטן השד עולה עם הזמן.

משך הזמן המיטבי לטיפול אנדוקריני מסייע לסרטן שד בשלב מוקדם החיובי לקולטני אסטרוגן -אשר רבים סבורים שהינו 5 שנים- הוא עדיין שאלה פתוחה, מאחר שיש להתאים את הטיפול באופן אישי.

מחקרים קליניים בדקו את הטיפול האנדוקריני לתקופה של עד 10 שנים.

תמצית גינקו דו אונתי (ginkgo biloba) ביחד עם אספירין נמצאה מפחיתה פגיעה קוגניטיבית לאחר שבץ מוחי, בהשוואה לאספירין לבדו, לפי מחקר המתפרסם ב- Stroke and Vascular Neurology .

המחקר נערך בסין וכלל 350 אנשים שעברו שבץ איסכמי חריף. באופן אקראי וכפול סמיות הם חולקו לשתי קבוצות, אשר קיבלו אספירין במינון 100  מ"ג עם או בלי תמצית ginkgo biloba ( 450 מ"ג ליום), במשך 6 חודשים.

מחלת המלנומה (סוג של סרטן עור) הופכת במהירות לעמידה לרוב התרופות, ולכן המחקר מתרכז בשילוב תרופות.

שילוב תרופות מקשה על המחלה לפתח עמידות לאחת מהן.

חוקרים מצאו כי טיפול משולב של תרופה למלנומה ותרופה לדלקת פרקים ראומטית, אשר נעשה על עכברים, עוצר כמעט באופן מלא את התקדמות הסרטן.

מחקר חדש מציג בדיקה, המודדת מולקולות RNA או חלבון בתאים אנושיים, ועשויה לזהות באופן מדויק זיהום נגיפי כגורם לתסמינים נשימתיים.

הבדיקה נעשית על ידי משטח אף פשוט, והיא זולה ומהירה משיטות האבחנה הקיימות.

החוקרים בדקו תחילה תאי אף אנושיים במעבדה. בערת טכניקות ריצוף גנטי, נערכה סקירה של התאים בחיפוש אחר RNA וחלבונים אשר עולים בנוכחות נגיף.

EGFR ׁ  (epidermal growth factor receptor) ממלא תפקיד מפתח בהתפתחות סרטן בבני אדם, וככזה הוא מהווה יעד חשוב לתרופות.

הפעלה לא רצויה של EGFR בסרטן מעוררת את צמיחת הגידול בעיקר בשל עליית עותקי הגן או בשל מוטציות gain-of-function . הדבר עשוי לקרות גם בשל הפרעות בוויסות משוב EGFR .

קבוצת חוקרים מצאה חלבון בשם RanBP6, שהינו מווסת חדש של  EGFR. המאמר מתפרסם ב- Nature Communications .