מחקר המתפרסם ב- BMJ מצא, כי מבוגרים הסובלים מאקזמה נמצאים בסיכון מוגבר למחלה קרדיווסקולרית.

בעזרת מאגר מידע גדול בבריטניה, התאימו החוקרים 400,000 מבוגרים בעלי אקזמה אטופית ל- 1.5 מיליון מבוגרים ללא אקזמה.

במשך מעקב חציוני של 5 שנים, נמצא, כי לבעלי אקזמה היה סיכון מוגבר לתעוקת לב לא יציבה ולאי ספיקת לב.

בשורה התחתונה: אנשים בעלי אקזמה, ובמיוחד אקזמה קשה, נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולרית, וכדאי לזכור כי זהו גורם סיכון.

מחקר, המתפרסם ב- NEJM מראה, כי באנשים, שעברו שבץ מוחי איסכמי קל או אירוע מוחי חולף ( TIA ) ונמצאים בסיכון מוגבר, טיפול בקלופידוגרל בשילוב עם אספירין מונע יותר מקרי שבץ חוזר, אולם השילוב גורם ליותר מקרי דימום מאספירין לבדו.

כ-5000 נחקרים, מ- 10 ארצות, חולקו אקראית תוך 12 שעות מהאירוע המוחי, לקבל קלופידוגרל עם אספירין או פלצבו עם אספירין, במשך 90 יום.

בשורה התחתונה: שילוב קלופידוגרל ואספירין מפחית שיעור שבץ חוזר, אך מעלה שיעור דימומים, בהשוואה לאספירין לבדו.

הסיכון לסרטן המעי הגס מוגבר באנשים בעלי אדנומה מתקדמת, אך לא תמיד בבעלי אדנומות לא מתקדמות.

ההמלצה לאנשים בעלי אדנומה במעי היא, לחזור על בדיקת הקולונוסקופיה לפי מאפייני הפוליפ. ההנחיות בארה"ב הן לחזור על הבדיקה לאחר 3 שנים במקרה של אדנומה מתקדמת (גודל של 1 ס"מ ומעלה, דרגת דיספלזיה גבוהה או היסטולוגיה וילוסית) או במקרה של שלוש או יותר אדנומות, ולחזור לאחר 5 שנים במקרה של פחות משלוש אדנומות לא מתקדמות.

במחקר עוקבה פרוספקטיבי, המתפרסם ב- JAMA ביצעו חוקרים ניתוח post hoc של מידע לגבי 16,000 אנשים, שעברו קולונוסקופיה במסגרת סקר לסרטן המעי.

בשורה התחתונה: במקרה של אדנומה בלתי מתקדמת, לא נמצא סיכון מוגבר לסרטן המעי הגס, ואין צורך בקולונוסקופיה חוזרת מוקדם יותר מ- 10 שנים.

הנחיות חדשות מ- 2017 ממליצות על הורדת הסף לטיפול ביתר לחץ דם ל- 130/80 מ"מ כספית.

מחקר, המתפרסם ב- JAMA Cardiology  מראה, כי היצמדות להנחיות אלו תפחית תחלואה ותמותה, אולם גם סיבוכים, הקשורים בטיפול.

חוקרים העריכו את שכיחות יתר לחץ דם ותוצאותיו, בהנחה שהנחיות הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקאי משנת 2017 היו מאומצות במלואן.

בשורה התחתונה: סף לחץ דם לטיפול של 130/80 מ"מ כספית לפי המלצות מ- 2017, עשוי להפחית משמעותית שיעור תחלואה ותמותה, עם עלייה קלה בתופעות לוואי.

מחקר תצפיתי, המתפרסם בכתב העת Gut בחן את הקשר בין מחלת מעי דלקתית ומחלת הפרקינסון.

בעזרת מאגרי מידע בדנמרק, התאימו החוקרים כ- 75,000 אנשים חולי מחלת מעי דלקתית עם 7.5 מיליון מקרי ביקורת, שלא חולים במחלה.

במשך המעקב, מחלת פרקינסון התפתחה בשכיחות גבוהה יותר בבעלי מחלת מעי דלקתית, בהשוואה לקבוצת הביקורת ( 0.37 לעומת 0.22 ל- 1000 שנות מטופל).

בשורה התחתונה: נמצא קשר בין דלקת מעי כיבית (אך לא מחלת קרוהן) לבין מחלת פרקינסון.

ה- FDA אישר לראשונה תרופה ראשונה מסוגה, erenumab-aooe המשווקת תחת השם Aimovig , למניעת מיגרנה במבוגרים.

זהו נוגדן אנושי מונוקלונלי, המעכב חלבון, הקשור לגן לקלציטונין ומעורב במסלולי כאב ספציפיים למיגרנה. הוא ניתן בזריקה, שהמטופל נוטל בעצמו אחת לחודש.

בשלושה מחקרים, שכללו כ- 2000 איש, אלו שטופלו ב- erenumab באופן קבוע נהנו מהפחתה של 1-2 ימי מיגרנה בחודש, בהשוואה לפלצבו.

תופעות הלוואי הנפוצות הן תגובות באתר ההזרקה ועצירות.

במחלת ה- ALS ישנם ניוון של אקסונים והרס של הצומת- עצב שריר.

הגורם למחלה אינו ידוע, וכיום לא קיים טיפול יעיל.

כעת, חוקרים ישראלים מאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ובשיתוף עם מכון מחקר בפילדלפיה, זיהו, כי ישנן רמות נמוכות של מיקרו RNA בשם miR-126-5p , במודל עכבר SOD1 חולה ALS עוד לפני תחילת התסמינים, וישנה עלייה במטרות שלו- סמפורינים מסוג 3 ונוירופילינים (NRP1 ) שהינם הקו- רצפטורים שלהם.

בשורה התחתונה: בשורה מעוררת גאווה מישראל מבחינת גורם למחלת ה- ALS, כיוון חדש למחקר וגם אפשרות לטיפול.