מחקרים מהשנים 1997-2003 העריכו, כי הסיכון לשבץ מוחי או לאירוע כלילי חריף ב- 3 החודשים לאחר TIA (אירוע מוחי חולף) או שבץ קל, הינו בין 12-20%.

אולם, מחקר גדול משנת 2016 מצא, כי הסיכון בשנה אחת הינו 6.2%.

כעת, אותם חוקרים מדווחים ב- NEJM על תוצאות מחקר בן 5 שנים, שכלל 3847 אנשים ב- 42 אתרים.

בשורה התחתונה: הסיכון לאירוע ק.ו לאחר שבץ או TIA נשמר גבוה אף חמש שנים לאחר האירוע, ומצריך המשך מעקב וטיפול.

הדיאטה הים תיכונית נחשבת, בעיקר על סמך מחקרים תצפיתיים, כבעלת תועלת קרדיווסקולארית.

כעת בחנו חוקרים ספרדיים את הדיאטה הים תיכונית, במחקר אקראי גדול מסוג מניעה ראשונית.

7447 אנשים בני 55-80, ללא מחלה קרדיווסקולארית ידועה, אך עם סוכרת או 3 ומעלה גורמי סיכון לבביים אחרים, חולקו אקראית לקבלת אחת מ-3 דיאטות:

1. דיאטה ים תיכונית בתוספת שמן זית בדרגת טיהור גבוהה (לפחות 4 כפות ביום).
2. דיאטה ים תיכונית בתוספת מנה של 30 גרם ביום של אגוזים ושקדים.
3. דיאטה דלת שומן (קבוצת הביקורת).

מחקר גדול מצא קשר בין רמות גבוהות של ויטמין D לבין חוזק שרירים בבנות, אך לא בבנים.

בנות בעלות ויטמין D נמוך הן בעלות סיכון מוגבר ב- 70% להיות בעשירון התחתון מבחינת חוזק שרירים.

נמצא גם, כי בנות היו חזקות יותר, אם רמת ויטמין ה- D שלהן היתה מעל 50 nmol/L .

המחקר לא מצא השפעה לרמות ויטמין D של האימהות במהלך הריונן או של הרמות בחבל הטבור בלידה. מה שמוביל למסקנה, כי אין השפעת תכנון טרום לידתי על חוזק השרירים.

בשורה התחתונה: לא ברור מדוע בבנות ולא בבנים יש קשר בין רמות ויטמין D וחוזקת שרירים.

מטה אנליזה מצאה מספר יתרונות לתוספי ויטמין D בהיריון, כולל הפחתת סיכון לעובר קטן לגילו.

האנליזה כללה 24 מחקרים אקראיים מבוקרים עם 5400 משתתפות, שקיבלו תוספי ויטמין D סביב ההיריון והלידה, במינון ממוצע של 400 יחידות ביום.

תוספי ויטמין D הביאו להפחתת הסיכון לעובר להיות קטן יחסית לגיל ההיריון ( SGA ) (RR, 0.72; 95% CI, 0.52 - 0.99 ), ולעלייה ברמות סידן וויטמין 25(OH)D ביילוד.

בשורה התחתונה: תוספת ויטמין D בהיריון הפחיתה סיכון ל- SGA, ותוספת במינון עד 2000 יחידות ביום, כנראה, מפחיתה תמותת ילודים.

מחקר מראה, כי רמות גבוהות יותר של ויטמין D בדם קשורות לסיכון מופחת לסרטן המעי והחלחולת בנשים.

בעזרת מידע מ- 17 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, השוו החוקרים רמות ויטמין 25(OH) D בדם של 5700 אנשים בעלי סרטן המעי והחלחולת, עם רמות בדם של 7100 אנשים ללא סרטן זה.

מדידת רמות ויטמין D נערכה באופן חציוני 5.5 שנים לפני אבחנת הסרטן.

רמות נמוכות מ- 12 ng/mL, המוגדרות כחסר לבריאות העצם, היו קשורות בסיכון מוגבר ב- 31% לסרטן המעי והחלחולת, בהשוואה לרמות בין ng/mL 20-25 , שהינן בקצה הטווח התקין.

רמות בין ng/mL 30-40 , שנחשבות לגבוהות, היו קשורות בסיכון נמוך ב- 27%, בהשוואה לרמות, שבטווח המקובל.

הקשר בין רמות ויטמין D וסרטן לא היה משמעותי, סטטיסטית, בגברים.

מחקר מראה, כי החלפת חצי ממנת הפחמימות (כמו אורז או תפוחי אדמה) בקטניות, מורידה רמות סוכר בדם ב- 20% (במקרה של אורז) וב- 35% (במקרה של תפוחי אדמה).

החוקרים מציינים, כי למרות העובדה שקנדה מייצרת כמות גדולה של קטניות, רובן מיועדות לייצוא ורק 13% מהקנדיים צורכים קטניות בכל יום.

המחקר כלל 24 מבוגרים בריאים, שקיבלו ארבע מנות שונות:

אורז לבן בלבד, מנה שחציה אורז לבן וחציה קטניות ירוקות גדולות, מנה שחציה אורז לבן וחציה קטניות ירוקות קטנות ומנה שחציה אורז לבן וחציה קטניות אדומות.

בשורה התחתונה: החלפת מחצית ממנת הפחמימות בקטניות מביאה לירידה ברמות הסוכר בדם.

חוקרים בדקו במודל עכבר של סרטן שד, האם כריתת גידול עשויה לעודד צמיחת גרורות.

הם ביצעו ניסויים ב- 273 עכברים, שלא פיתחו סרטן שד באופן טבעי, והושתלו בהם תאי סרטן שד אגרסיבי באתרים שונים. ("פסאודו גרורות").

תחילה גדלו תאי הגידול, ואז נכנסו לתקופת תרדמה. התרדמה לא קרתה בעכברים מדוכאי חיסון, מה שרומז לכך, שמערכת החיסון מצליחה להתמודד עם פסאודו גרורות.

בשורה התחתונה: בעכברים, ניתוח העיר גרורות סרטן שד מתרדמתן והביא להתקדמות הגידול.