מועצת הקולג' האמריקאי לאלקטרופיזיולוגיה לבבית מדגישה את דאגתה לגבי בטיחות סייבר, הקשורה בקוצבי לב ובדפיברילטורים מושתלים.

אומנם, עד היום לא התקבלו דיווחים על התקפות על המכשירים הללו, אך הפוטנציאל קיים.

המאמר מתפרסם ב- Journal of the American College of Cardiology .

בשורה התחתונה: פריצה לרשת מחשוב, שתפגע בפעילות קוצבי לב טרם קרתה, אך הסכנה קיימת, ויש להיערך לה.

לצורך מניעת קריש או תסחיף ורידי לאחר ניתוח החלפת ירך או ברך, אספירין נמצא לא פחות טוב מ- rivaroxaban במחקר כפול סמיות.

החוקרים בחרו אקראית 3424 אנשים, שעברו החלפת מפרק.

כל הנחקרים קיבלו ב-5 הימים הראשונים לאחר הניתוח טיפול ב- rivaroxaban במינון 10 מ"ג ביום.

בשורה התחתונה: אספירין אינו פחות יעיל מ- rivaroxaban לאחר החלפת ירך או ברך, וגם שיעור הדימומים דומה.

ה- FDA הודיע, כי העלון של האנטיביוטיקה קלריתרומיצין יעודכן עם אזהרה לגבי עליית סיכון לתמותה בשימוש בחולי לב. מומלץ לשקול תרופות אנטיביוטיות אחרות באנשים בעלי מחלת לב.

זאת, לאחר שמחקר פרוספקטיבי גדול ומבוקר פלצבו בן 10 שנים הראה, כי אנשים בעלי מחלת לב כלילית היו בסיכון מוגבר לבעיות לבביות ולתמותה, לאחר שימוש בקלריתרומיצין במשך שבועיים.

בשורה התחתונה: בבעלי מחלת לב יש לבחור אנטיביוטיקה, שאינה קלריתרומיצין, בשל חשש מסיכון מוגבר לתמותה.

מחקר פיני חדש, המתפרסם ב- Journal of Affective Disorders , מראה, כי לאנשים בעלי דיכאון יש רמות נמוכות של ארגינין.

ארגינין היא חומצת אמינו, שמשמשת לבניית חומרים בגוף כמו nitric oxide, שמתווך במערכת העצבים ובמערכת החיסון, ובעל תפקיד גם בוויסות וסקולרי.

שיעור  global arginine bioavailability ratio   ,(GABR)הינו סמן לרמות הארגינין בגוף, ובעבר שימש להערכת יכולת הגוף לייצר nitric oxide . ירידה בזמינות הארגינין ידועה כגורם סיכוי לא תלוי למחלה קרדיווסקולארית.

בשורה התחתונה: רמות נמוכות של ארגינין בחולי דיכאון, גם לאחר החלמה, אולם דרוש מחקר נוסף, שיבדוק גם, האם תוספת ארגינין תמנע או תטפל בדיכאון.

מדענים הראו בעכברים, כי תאי עור, שתוכנתו מחדש לתאי גזע של המוח, והושתלו למערכת העצבים המרכזית, סייעו בהפחתת דלקת, ועשויים לתקן נזק, שנגרם ממחלת טרשת נפוצה.

המחקר הינו צעד בדרך לטיפול מותאם אישית, שיתבסס על תאי העור של המטופל עצמו, לטיפול במחלות של מערכת העצבים המרכזית.

במחלת טרשת נפוצה תוקפים תאי מערכת החיסון ובמיוחד מקרופגים מסוג מיקרוגליה, הנמצאים במוח ובחוט השדרה, את המילין, העוטף את סיבי העצב וגורמים דלקת ונזק לתאי העצב.