דליות ורידים נמצאו קשורים לסיכון מוגבר לקריש או תסחיף ורידי ולמחלת עורקים פריפרית במחקר, המתפרסם ב- JAMA .

החוקרים סקרו מאגרי מידע בטאיוואן, והתאימו ל- 212,984 אנשים בעלי דליות ורידית ו- 212,984 מקרי ביקורת.

הסיכון לקריש ורידי עמוק  (DVT)  בקבוצת המחקר היה 6.55 ל- 100,000 שנות נחקר, לעומת 1.23 ל- 100,000 שנות נחקר בקבוצת הביקורת.

תסמונת סרוטונין הינה תופעה נדירה בנוטלי תרופות למיגרנה מקבוצת טריפטן יחד עם נוגדי דיכאון מסוג SSRIs  או SNRIs .

בשנת 2006 פרסם ה- FDA אזהרה מפני רישום תרופות אלו ביחד.

כעת, בסקירת מאגרי מידע בבוסטון, זיהו חוקרים כמעט 48,000 מטופלים, שנרשמו להם טריפטנים בשנים 2001-2014. לכ-40% נרשם במקביל גם SSRIs  או SNRIs .

צריכה תקינה של ויטמין D עשויה להפחית סיכון לתמותה מוקדמת, בבעלי מחלה קרדיווסקולארית, לפי מחקר נורבגי חדש.

באנשים אלו, עם צריכת ויטמין D תקינה הסיכון לתמותה כתוצאה מהמחלה הקרדיווסקולארית יורד ב- 30%.

עם זאת, נמצא, כי צריכה מועטה מדי או עודפת של ויטמין D מגבירה סיכון לתמותה.

בשורה התחתונה: המחקר ממליץ למדוד ולאזן רמות ויטמין D בבעלי מחלה קרדיווסקולארית למניעת תמותה.

נשים, הנוטלות תוספי שמן דגים ופרוביוטיקה בסוף ההיריון, נהנות מירידה בסיכון לאלרגיה ולאקזמה ביילודים, לפי מחקר חדש, המתפרסם ב- PLOS Medicine .

מטה- האנליזה כללה מעל 400 מחקרים עם 1.5 מיליון איש.

החוקרים גילו, כי ילדיהן של נשים, שנטלו החל משבוע 20 להיריון ובמשך 3-4 חודשי ההנקה, גלולה של שמן דגים, היו בסיכון מופחת ב- 30% לפתח אלרגיה לביצים.

מחקר גדול מצא, כי אנשים בעלי סרטן המעי הגס בשלב III, שניזונו באופן קבוע מאגוזים, היו בסיכון נמוך להישנות המחלה ולתמותה, לעומת אנשים, שלא אכלו אגוזים.

החוקרים עקבו אחר 836 מטופלים במשך חציוני של 6.5 שנים, לאחר טיפול ניתוחי וכימותרפי.

אלו שצרכו באופן תדיר לפחות 2 מנות של אגוזים בשבוע נהנו משיפור של 42% בהישרדות ללא מחלה (( ( HR=0.58,( 95% CI, 0.37 - 0.92 ושל 57% בהישרדות כוללת.

בשורה התחתונה: שוב חוזרים לאורח חיים בריא, פעילות ותזונה, כבסיס למניעה וטיפול במחלות.

מחקר חדש, המתפרסם ב- JAMA Cardiology סותר את "פרדוקס ההשמנה", שטען, כי אנשים, שאובחנו עם מחלה קרדיווסקולארית חיים יותר, אם הם בעלי משקל עודף או השמנת יתר, בהשוואה לבעלי משקל תקין בעת האבחנה.

החוקרים אספו מידע מ- 190,672 מפגשים עם מטופל, שתוארו ב-10 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, עם סך הכל של 3.2 מיליון שנות מעקב.